מת"ק עציון: בא לעבוד בישראל ושולח הביתה בבושת פנים

צופות: 
שלומית שטייניץ, נתניה גינזבורג. תרגמה טל ה.
02/08/2020
|
בוקר

10:30-12:00

כפי שקרה גם בשבוע שעבר, במתק עציון ישבנו ללא מעש. ברכות בוקר טוב רבות, כמה מבטים סקרניים. אבל חג, ויש קורונה. וכמובן, בדיוק כשהתכוונו לעזוב, הופיעו שני גברים.

אחד מהם מנוע כניסה לישראל. רציתי למסור לו את הפרטים של סילביה. הוא אמר שיש לו. שאלתי אם התקשר אליה. לא, הוא לא התקשר. למה לא? שאלתי. משך בכתפיים. הצעתי בעדינות שבמקום לשוב בכל פעם למתק, שפשוט יתקשר לסילביה. רציתי לספר לו איך איש אחד התלונן שמעולם לא זכה בפיס. כשנשאל כמה פעמים קנה טופס, אמר שמעולם לא רכש כזה.

הגיע אב בלוויית בנו בן ה-28 שזה עתה התחתן, רצה להשיג לו עבודה. הסברנו לו שרק גברים בני למעלה מ-35 רשאים להשיג היתר עבודה. אבל הוא התלונן שאחרי שלושה חודשים עדיין לא הופיעה במחשב עובדת היות הבן נשוי. שלומית התקשר לנ', שתמיד עוזר לנו, והוא הסביר שהבעיה כעת היא שאין תיאום עם הרשות הפלסטינית.

שלומית פגשה מכר, מ', שסיפר שהוצעה לו עבודה בישראל על ידי אדם פרטי. יש בידיו היתר כניסה. כשהגיע לבית האיש, הנ"ל הסביר שאין לו כסף ולכן אין עבודה, והוא אף סירב להחזיר לו את הוצאות הנסיעה. שלומית התקשר לאיש והוא סיפר תירוצים לרוב: שמ' רק הגיע לבדוק את העניינים. מ' אמר שלא היה עושה את כל הדרך הזו לולא היה בטוח שתהיה לו עבודה. אז האיש אמר: "איך מ' נכנס אם כל המחסומים סגורים?" שלומית אמרה לו שלא כך הדבר. אם חשב שהמחסומים סגורים, למה הציע לו עבודה? אז אמר שמ' לא יכול היה להיכנס לישראל ללא היתר. אז למה הציע לו עבודה? אבל מ' כן עובד חוקי בארץ. שלומית אמרה לו שהחגים בפתח, ואולי כדאי לו לחשוב על חרטה על מעשיו.