פגישה עם שרון ברוך מנהל מחסום ארתאח (שער אפרים)
ציינו בהתחלה את השיפורים שחלו בהתנהלות המתקן: יש התיחסות יחסית מכבדת של הצוות, אל הפועלים, אין נובחים עליהם בכניסה, למשל. אין לחץ ועומס בבקרים, אפילו לא ביום א. ציינו את השיפור בניקיון האזור. שאלנו אם קורא את הדוחות שלנו, כפי שעשה קודמו. לטענתו חיפש שער אפריים ולא מצא. הסברתי שאנחנו קוראות למחסום הזה ״ארתאח״ אמר שיחפש. אולי יש ללמוד מכך שכדאי להוסיף גם את השם הישראלי הרשמי לכותרת הדוח...
לפי דברי המנהל, המתקן מעביר בכל יום כ-9000 איש. בשעות הבקר עוברים כ-2000 בכל חצי שעה. בימי א׳ המספר גדל ל-10,000, לא יותר. בשל אמצעי היעול שהונהגו, אין לחץ מצטבר, ולכן אין יותר צורך, לדעתו, להמשיך לפתוח השערים ב-3:45 בימי א׳, וינסה להזיז חזרה לפתיחה בשעה 4:00 כמו בכל ימות השבוע הרגילים. אם הולך – יחזיר ל-4:00.
התופעה של צעירים שמטפסים מעל המחיצות בשעות לחץ, וקופצים לראש התור, נפתרה לדבריו לא רק במניעת הלחץ, אלא גם בסגירת הפרצות המאפשרות טיפוס כזה.
שאלנו על השער הנעול החדש, שמרחיק אותנו מן הנעשה במסלולי הכניסה, ואינו מאפשר דיבור עם פלסטינים מוחזרים. המנהל הורה לאחראי לפתוח את השער הזה כשאנחנו באות. סיכמנו שנודיע כשאנחנו עוזבות כדי שינעלו חזרה.
שאלנו על מסלול החזרה, שסופר לנו שנבנה והולך, ושאלנו מדוע אין הוא פועל בשעות הבוקר.המנהל אמר שיש על המסלול נקודות בו יכולים החוזרים להתערבב עם הנכנסים. מצב בטחוני לא רצוי, ואי לכך מסלול החזרה המהיר נפתח רק כשאין לחץ וניתן לפקח. (שאלתנו: האם אין דרך למנוע פרצה בטחונית במסלול החזרה?)
בעיה נוספת שהעלנו היא בעיית הקשישים, בני 55 ומעלה, שאינם מקבלים רשיון עבודה מסודר, כי,בשל גילם, יכולים להכנס באופן חופשי. הבעיה היתה שהם יכלו להכנס רק משעה 7:00 ומי מהם שהמשיכו בתעסוקתם הקבועה, לא יכלו להגיע לעבודה בזמן. שמענו על-כך תלונות לפני מספר חודשים. המנהל אמר שקיבל אישור מיוחד להכניס את הקשישים חסרי אישור העבודה בכל שעה שהם מגיעים למחסום. אין יותר הגבלת שעת כניסה על פי גיל לא במחסום ארתאח (שער אפרים) ולא במעבר אייל.
דנו שוב בעניין שמירה על הסדר בכניסה לסלאלום, והמנהל שוב ציין את חוסר שיתוף הפעולה של המושל הפלסטיני, שלא כמו באייל. הוא ציין שהיה מתנדב פלסטיני שהיה מוכן לקחת על עצמו ארגון שמירה על סדר, אבל רצה תשלום על כך, ולא נמצא בצד הפלסטיני מי שיהיה מוכן לשלם עבור השלטת סדר כזו...
לבסוף שאלנו על בניין המרכז המסחרי. מסתבר שיש מי שמועסק כמנהל המרכז הזה, שנפתח בימות השבוע בין השעות 8:00 ל- 16:00. מדי פעם באים לשם אנשים למפגשים, אולי חמישה שישה מפגשים בשבוע, הרבה מתחת לקיבולת המתקן. הוא טוען שלפני שהמתקן נבנה היו הסכמות בין המינהל האזרחי לפלסטינים, ובשל ההסכמות הללו נבנה המתקן, אבל בסופו של דבר, אין שיתוף פעולה פורה. אמר שמתוכנן מרכז נוסף באזור הצפון, ששם מקוים לתוצאות שיתוף טובות יותר.ביקרנו בתוך הבניין. מטופח מאד, חצר פנימית עם גינון נאה, אולם לארועים. קיימת מערכת הפרדה בין הצד הישראלי לפלסטיני, באפן שניתן לעבור מצד אחד למשנהו רק דרך הבניין עצמו.