מחסום עאנין: סוף סוף מצאו מפתחות למנעול במחסום

מקום: 
תגיות: 
צופות: 
דיווח טלפוני לשולי בר
02/06/2021
|
בוקר

אין דברים משמחים בכיבוש

הבוקר צלצל מ', חקלאי מהכפר עאנין שבגדה, לבשר שהיום הוא עבר עם הטרקטור למרחב התפר. לדבריו, צה"ל השיג מפתחות למנעול והחיילים לא שכחו להביא אותם.  שנינו אמרנו השבח לאל בערבית צחה ותיארנו לעצמנו שהשמחה זמנית. אין דברים משמחים בכיבוש.
 
למחסום החקלאי עאנין יש שלושה שעריםinfo-icon. אחד שכבר לא ננעל בצד מרחב התפרinfo-icon, לידו אנו צופות ופוגשות אנשים (היו 30 מבוגרים וצעירים ומעט נשים בימים הטובים). אחד במרכז המחסום, שער הזזה כבד, מברזל, צהוב, ונעול במפתח (לא תמיד), שאותו פותחים החיילים, ואחד למטה בצד של הכפר שאנו לא רואות. גם זה אינו נעול עוד.

השערים הפרוצים נראו לנו בתחילה ידיעה מרעישה לדווח. זה נראה מחדל ביטחוני שמאפשר גישה חופשית מהגדה לדרך המערכת ולגדר ההפרדה למרחב התפר ולישראל. השתוממנו למה הצבא רואה ומתעלם. ואז בערך לפני שנתיים צצו הפרצות בגדר ההפרדה, זו שעלתה מיליונים לאזרחי ישראל והבטיחה סגירה הרמטית מפני פיגועים בתל אביב. אחת הגדולות נפערה במחסום עאנין, לגמרי צמודה לשער המרכזי הצהוב. לא רק הולכי רגל יכולים לעבור דרכה אל מרחב התפר גם אבא ואמא, ואח ואחות וחתן וכלה במרכבת קלה.. ובעיקר טרקטורים! עד כדי כך גדולה.

אומר הכיבוש הנה, תעברו לכם מתי שתרצו, אתם לא צריכים אותנו..

תושבי הסביבה הפלסטינים, מאז שנוכחו שזו לא בדיקת "נאמנות" שתעלה להם ביוקר (כך אמר לנו א' סרבן פרצות ותיק) החלו עוברים שם ברגל קלה בכל שעות היממה. לכל צורך אפשרי.
כולם מבסוטים. הצבא אדיש.
בין העוברים במחסום עאנין יש לפחות שני פלאחים עם טרקטורים שרוצים לעבור רשמי לזיתים שלהם רק בשער המרכזי, ואם הוא לא נפתח הם חוזרים הביתה. בחודש האחרון (כ- 8 פעמים רצופות) חסמו להם המעבר הרשמי. פעם הביאו (עם ציוד כבד, פועלים, שעות עבודה) סלעים ובטונדות וחסמו לטרקטורים את הכביש העולה לשער המרכזי. כשהורידו את הבטונדות (שופלים, פועלים, שעות עבודה) הערימו תלי עפר מסביב הפרצה (שופלים, פועלים, שעות עבודה) והוסיפו חפירות עמוקות. ובאותו זמן לא החיילים לא תמיד באו לפתוח את המעבר בשער רשמי או איחרו בשעות ארוכות.

לפני שבועיים בערך החליפו את המנעולים בשני המחסומים החקלאיים, אך לדברי הפלסטינים שנכחו במקום הם לא הצטיידו במפתחות למנעולים האלה. 

לאורך הסאגה כמובן שהיינו בקשר טלפוני עם המת"ק האזורי בסאלם (שם יש חיילת מאוד אדיבה) אבל הבירורים מול החטיבה לא העלו תשובה ודאית. ישיגו מפתחות? יפתחו את השער? יבואו?

הבוקר כאמור עברו.