בורקה - לזכר הנופלים
הסבל של תושבי בורקה הפלסטינים מתקיפות מתנחלי המאחז האלים חומש לא פוסק. עוד הפגנות ועוד נפגעים. איזה מידע חדש אנחנו יכולות להוסיף על הידוע? על הכתבות ב"שיחה מקומית" והרשימות של גדעון לוי והגר שיזף ב"הארץ"? כן, מידע על התרבות המקומית בעבר ובהווה זו שאינה מוזכרת בהן.
בפגישה מתואמת במועצה, שאליה איחרנו עקב חסימת הכניסה לבורקה ע"י מתנחלים, נודע לנו לשמחתנו שנציגי השגרירות האמריקאית ונציגי כמה ממדינות אירופה ביקרו שמעו ולמדו על המצב של בורקה תחת הכיבוש הישראלי מכלי ראשון. בחור צעיר הראה לנו בנייד שלו את תצלומי גופו לאחר הפציעה הקשה שפצעו אותו מתנחלי המאחז וחבר מועצה מבוגר הראה בנייד שלו את תצלום הבית של סבו בחליסה שבחיפה. הגשנו לנוכחים את חוברת סקירת המקאמים בערבית והתמקדנו בשני העמודים המוקדשים למקאמים הקשורים בבורקה. (מקאם אל קובייבת הכלוא במאחז חומש ע32, ומקאם שייח אבו יזיד שנמצא בשמורת חומש ע' 59 ).
הסקירה בערבית הפכה לכרטיס הביקור שלנו ולסימן לכך שנושא התרבות והמסורת המקומית מאד מעניינים אותנו. הצרוף בין העניין במסורת ובתרבות הפלסטינית המקומית לבין ההתנגדות שלנו לכיבוש מקימים בינינו ברית.
הוזמנו לסיור שהחל על גג המועצה שממנו התאמצנו לזהות את מקאם אל קוביבת שעל פסגת ההר בתוך המאחז. התלוונו למארחינו האדיבים אל הכפר העתיק, השוק העתיק והמשוקם בעזרת אירגון בלגי, קסר מסעוד (ארמון השליט מסעוד, מהתקופה העות'מאנית) ושתי אנדרטאות חדשות שבלב שתיהן ההתנגדות לכיבוש ולקולוניאליזם.
האנדרטה ראשונה מוקדשת לגיבור פלסטיני, חקלאי אציל בשם: זריף אלטול, שגורש מכפרו בצפון ע"י השליטים הבריטים, בשנות השלושים של המאה הקודמת. פיסל את דמותו המסגר המחונן של הכפר מוסא אבו עסבה. (שלצערנו לא היה בכפר באותו יום)
לדמות הזו יש שיר תהילה פלסטיני מסורתי.
האנדרטה השנייה מוקדשת לנופלים (מותר לכתוב שהידים?) על הגנת בורקה מפני הכובש הישראלי. ליד קיר האבן עם שמות הנופלים עומד פסל החנדלה, הילד עם ידיו מצולבות מאחורי גבו - המבוסס על הקריקטורה הנודעת של הקריקטוריסט הפלסטיני נאג'י אל עלי - אשר גורש בנכבה בגיל 8 מכפרו בגליל ללבנון ובבגרותו נרצח בלונדון.
קריקטורה זו שמייצגת את הנכבה, מצוירת הרבה מאד בכל רחבי הגדה, הן על קירות במחנות פליטים והן בכפרים פלסטינים - הפכה כאן לראשונה (למיטב ידיעתי ) לפסל תלת ממדי שמשני צידיו : גב . הגב מסמל את המצב הקיומי של המגורש שגבו אל המקום שאליו הוא שייך.
