דרום הר חברון, סנסנה (מעבר מיתר)

צופות: 
דפנה י', יהודית ק' (מדווחת) מוחמד ד'
01/09/2019
|
בוקר

יצאנו בשעה מאוחרת ומחסום מיתר היה ריק: מוחמד מדווח שבבוקר מוקדם היה עומס רגיל של יום א', למרות ראש השנה המוסלמי. כביש 60 - די תוסס, הרבה משאיות עם חומרי בנייה, כנראה למען הבניה שראינו, בהמשך.  אחרי המחסום, משטרה אורבת לשב"חים, משחק של חתול ועכבר.  לצד הכביש יש קבוצה קטנה של גברים מחכים שהמשטרה תסתלק.

בקרנו בחורסה - שכבר דווחנו בעבר על הכפר השלו שכולו משפחה אחת: משפחת שחתית (או אולי שכטית?) עם 3000 פלוס נפשות. 

 כזכור מדוחות קודמים באמצע הכפר, ליד  הדיוון המשפחתי  שהוא מין אולם שמחות ואירועים,  הוקם לפני שנה מגדל תצפית צבאי ושני מחסומים, שסוגרים כ-50 מטר של הכביש, המחסום מונע גישה לדיוון וגישה נוחה לבעלי רכבים והולכי רגל כאחת ובעצם מחלק את הכפר לשניים.  שימוש בדווין תלוי בכל פעם באישור מהמת"ק  מראש.  

פגשנו את מר נאסר ש'  שסיפר, למשל, שלפני כמה זמן חתונה בדיוון נפסקה באמצע על ידי חיילים/ות במקום, בטענה שלא היה אישור לחגיגה.  ואנחנו ראינו בביקור קודם את יסורי אנשי הכפר שרצו לארגן חגיגה כלשהי במקום וסורבו. אחרי פניה למת"ק ניתן אישור לאירוע של שעתיים בלבד.  נאסר גם סיפר (ושמענו מאנשים אחרים) על גסויות וקללות דווקא מהחיילות המשרתות בבסיס במקום.  הוא גם דווח על הטרדות של מתנחלים מנגוהות, שנוסעים במהירות בכביש הצר שעוקף את המחסום, מפחידים את הילדים בדרכם לבית הספר. 

 הוא אומר שהצבא מפעיל לעתים קרובות את "נוהל אלמנת קשinfo-icon": פלישה כיתת חיילים לבית למשך 24 שעות, לכאורה כדי לבצע תצפיות. בני המשפחה כלואים בחדר אחד או מגורשים בזמן ה"פלישה". החיילים משאירים זוהמה מאחוריהם ולפעמים יש גם גניבות.  בנוסף יש פלישות ליליות לבתים, חיפושים ושוב כליאה או גירוש המשפחה.  נאסר אומר שהוא נאלץ להוציא את אביו, חולה הלב, בקור של חורף באחד החיפושים האלה, שתועלת אמתית אין בהם.

בקיצור מסכת הטרדות והשפלות מתמשכת.

בחזרה ל"ישראל": אין חדש.