שער חקלאי (839) - הגענו למחסום. חיכינו שעה ארוכה ואיש לא הגיע
עזון - תחנה ראשונה בעזון בביתו של ז' למסירת חבילות לחנות יד שנייה שמנהלת אישתו.
היינו אמורות להגיע אליהם ביום ה' אבל הם בקשו שלא נבוא כי הם הולכים לרופא. רק כשהגענו הבנו שמדובר בבנו הסובל מכאבים באזור החלציים. ההורים מודאגים אם יהיה עליו לעבור ניתוח ואם זה ישפיע על עתידו. הבחור עובד אצל דודו בהזזת אבנים ומשתכר 50 ₪ ליום. זו לא טעות. 50 ₪ ליום עבודה פיזית מאומצת בשמש הקופחת.
סלעית - מושב עובדים חילוני בגבול המערבי של השומרון, 5 ק"מ דרומית מזרחית לטייבה. כ-2 קילומטרים ממזרח לקו הירוק.
סלעית הוקמה כהיאחזות נח"ל ב-1977, ושנתיים מאוחר יותר אוזרח הישוב ע"י אנשי תנועת החרות בית"ר.
כפר סור – כפר קטן השוכן מזרחית לסלעית. המרחק הגאוגרפי בין שני הישובים קטן אבל מכל בחינה אחרת המרחק עצום.
בביקורי האחרון בכפר סור ב-1.2.21 דיווחתי : בתחילה היו יחסים סבירים בין אנשי כפר סור לאנשי סלעית אולם בשנת 2003 עם הקמת החומה בין שני הישובים התחילו הבעיות. הגדר הוקמה כדי לחצוץ בין א-ראס, כפר סור הנמצאים ממזרח, וכפר ג’מאל ופלאמיה הנמצאים מדרום. בגדר מחסום – שער חקלאי מס' 839.
מסוף השביל של כפר סור רואים את גגות בתי סלעית. הושט היד וגע בם.
בעבר היה שער בגדר שהיה נפתח על פי הצורך של אנשי כפר סור העובדים בסלעית בתעשייה ובגינון. לאחרונה החליט הצבא לא לפתוח את השער וכל אנשי כפר סור נאלצים להגיע למחסום 839 בדרך ארוכה באמצעות רכבים.
ידידנו ג' בעל אדמות מעבר לחומה סיפר שהמחסום נפתח בצהרים בשעה 13:00 ובערב בשעה 16:00. הגענו למחסום וחיכינו שעה ארוכה ואיש לא הגיע, משני צידי המחסום.
המשכנו לחבלה. הגענו בשעה 13:45. רוב הפלסטינים כבר חצו את המחסום.
עברו עוד כמה משאיות וטנדרים של המשתלות.
החיילים די משועממים ואפילו לא מציקים לנו כשרואים אותנו מצלמות.
אם מותר להעיר הערה חיובית - מזה מספר חודשים החיילים במחסומים הרבה יותר אנושיים בהתייחסם לפלסטינים. זכורות לנו כמה ממצדיקיות בוטות, "שנבחו" על הפלסטינים. שמענו גם מפלסטינים שיש שינוי לטובה בהתייחסות אליהם.
בקונטיינר הצחנה נוראית. מי אחראי על ניקיון המקום ?? של מי הזבל שנערם ?
תחנה אחרונה במשתלה. ז' מספר לנו שבשבוע שעבר מאות פלסטינים הגיעו
לכביש 55 וחיכו להסעות כנראה לים. יש להניח שקבלו אישור (אך זה לא ברור).
חייל גיבור בעל מוטיבציה מוגברת וכנראה גם שטוף מוח, זרק לעבר הקהל רימון הלם והקהל מיהר להתפזר ושב לאחור. הלך החלום לבלות על חוף הים.
את דמו של ז' שהיה עד למתרחש זה הרתיח והוא שיתף את המפקד במקום בדעתו.
הלוואי ומישהו היה מקשיב לאיש החכם הזה שמאמין בדו קיום.