בית לחם (300)
יום ששי הרביעי של רמדאן
מחסום בית לחם (הצד הבית לחמי)
9.30 הבוקר החל בשקט ונכנסנו בלי כל בעייה לשטח הפלסטיני של המעבר. שוטרים פלסטינים וחיילים ישראלים רבים היו במקום, אנשי או"ם ובינלאומיים, עתונאים וצלמים רבים.לעומת זאת היו פחות עוברים מאשר בשבוע שעבר. התברר שהסיבה כנראה לא הפיגועים בקריית ארבע ובנתניה אלא שבאותו הערב חל לילת אל-קדר ותוכנן לפתוח את המעבר גם אחה"צ, עד עשר בערב רבים לא מיהרו לעבור בבוקר, כי הבינו שהמעבר ייסגר בצהרים וייפתח שוב מן השעה 14.00 ועד ל-22.00.
עד ל-10.00 עברו כ-17,000 (לפי אינפורמציה שקיבלנו מאחד מאנשי השיטור הישראלים). המעבר נעשה בשני מסלולים כשהנשים עוברות חופשי ללא בדיקה. גברים יכלו לעבור רק בני למעלה מ-45 ותעודותיהם נבדקו. הדבר יצר דוחק רב במעבר כי צעירים רבים שלא הותר להם לעבור קיוו שיצליחו לעבור בהמשך, נשארו לעמוד והגבירו את הצפיפות במעבר.
לפני 12.00 הוכרז שהשער ייסגר בקרוב והחל דוחק נורא. אנחנו עוכבנו על ידי צעיר שביקש את מספר הטלפון של סילביה. ובינתיים נוצרה צפיפות בשני המסלולים והיה קשה מאד לעבור. הפלסטינים החלו לרוץ לעבר השער הגדול כשהצבא נסוג במהירות בהליכה אחורנית בדבוקה מסודרת עם נשק שלוף לכיוון השער הגדול.
נתניה נדחקה על ידי ההמון לכוון השער ונפלה. אחד מאנשי הסהר האדום תמך בה והצליח להגיע יחד אתה אל השער העליון המשמש מעבר בדרך כלל, שגם הוא נסגר. הם הצליחו לקרוא לחיילים שאפשרו לנתניה לעבור, ולמרות שהיא בקשה לא איפשרו למי שתמך בה לעבור גם הוא.
ליהודית וליעל לא היתה ברירה אלא להישאר לחכות ברחבה הגדולה בצד בית לחם והן עברו אחרי 14.30 כשנפתח המעבר מחדש.