קלנדיה

שגרה של כיבוש 

"הראשון למאי, חג הפועלים", אחד הממתינית בתור מציין לנו, "וגם ביום הזה אין כאן התייחסות לפועלים בדרך לעבודתם. גם היום אנו שקופים."

אבל בכל זאת, היום היה טוב יותר מן היומיים הקודמים, כולל, בלאגן, לפי מה שספרו לנו מספר אנשים.

כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות כשהגענו בשעה 5:30 אבל ההתקדמות לתוכן הייתה איטית (אמנם השתפר ככל שהבוקר התקדם). למזלם של הפועלים ביום חגם, התורים לא הגיעו הרבה מעבר לכניסה לסככה (ז"א יחסית קצרים). בכל זאת, בשעה 6:00 התחלנו לעקוב אחרי אחד הממתינים בסוף אחד התורים, ולקח לו 40 דקות להגיע לכניסה לתחנת הבידוק שבחר.

מאבטח הגיע בשעה 5:45 ופתח את השער ההומינרי. שני חיילים מן המנהל האזרחי הגיעו יותר מאוחר והמשיכו להפעיל את השער כהלכה עד סוף המשמרת. הגיעו הבוקר הרבה משפחות בדרך לטיול או ביקור משפחה או סתם יום כיף. לפעמים הפרידו בין בני משפחה צעירים יותר מצוידים עם היתירם והמבוגים שלא זקוקים להיתרים אבל לא רשאים להכנס לפני השעה 8:00. ככה ההוראות, חג או לא.

בשעה 7:00, הצטרפנו לתור הקצר ביותר דרך המכלאות, ויצאנו מהבידוק תוך 25 דקות.