דרום הר חברון, חברון

צופות: 
מירה ב'
01/05/2017
|
בוקר

סיור שגרתי בחברון ודרום הר חברון.  תקופת הקציר, ובשדות הרבה משפחות. רוב הקציר -- ידני.

חברון:  מזמן לא הייתי כאן -- בגלל הפעילות בגני הילדים. בכל ביקור -- יש מחסומים נוספים. לא להאמין כמה מחסומים אפשר לתקוע בחלקת האדמה הקטנה הזו.  זהו יום הזיכרון לחללי צה"ל, וגם האחד במאי. חברון -- החלק היהודי, נראית כעיר מתה עם הרבה צבא ומחסומים. אין  לימודים בבתי הספר כי, כך מסביר לנו אב שהולך עם שלושה ילדים (משפחה יחידה בחוץ), זהו "חג הפועלים", וגם יש חג ליהודים, אז לא יוצאים החוצה. ברחבת מערת המכפלה מתכוננים לטקס -- הרבה כסאות מסודרים, וגם ניכרת תנועת רכבים ערה מקרית ארבע למערת המכפלה. לא עלינו לתל רומיידה, מחשש להיתקלות עם תושבי בית-הדסה ובית השישה (כולם בבית היום, ואולי קצת משועממים). מחסום בית המרקחת נראה נורא -- מאיים ואימתי, במיוחד כשנזכרתי במראה הרחוב לפני כעשר שנים. הרבה חיילים מסביב לבית המריבה. במכולת בציר ציון אומר המוכר שיש לו הרבה קונות מקרית ארבע, ושבטח יאבד אותן אחרי שישלימו את המחסום החדש. מרקם חיים הזוי!

בזמן שאנחנו במכולת מ' מקבל מסרונים על צווי הריסה שניתלו במתחם של משפחתו בפזורה של לקייה. איזה תזמון שטני -- דוקא ביום שבו צריך לעודד הרגשת סולידריות, יש מי שמחליט להקצין את הזהויות השונות! בהמשך, יקבל עוד מסרונים דומים, בדיוק כשאנחנו עוברים ליד שרשרת המאחזים הלא חוקיים בדרום הר חברון, וליד החווה של המתנחל מטנא עומרים.

גם באום-אל-ח'יר אין לימודים, ולא הצלחנו לפגוש את הגננות. כנ"ל בתוואני.