קלנדיה - הלוואי שכל בוקר יהיה כך

צופות: 
ורג'ניה סיון, עינה פרידמן (מדווחת)
01/03/2021
|
בוקר

בוקר כמו שצריך

בדרך מהחניון למחסום, דיברנו על מצב התחלואה הקשה בגדה כדי להזכיר לעצמנו להיזהר ולשמור מרחק בשיחות עם פלסטינים ובתורים, אם יש, כי רק בשבוע האחרון ישראל התחילה לחסן את הפלסטינים בגדה שיש להם היתר להיכנס לעבודה בישראל. הגענו ליעד בשעה 6:00 ובהתחלה חשבנו שהמחסום ריק לגמרי. אולם כאשר התקרבנו יותר למדרגות ראינו זרם דל אבל מתמיד של אנשים מגיעים מהכניסה היחידה למתחם מצד מזרח. מלבד כמה דקות בין 6:30 ל-6:45, לערך, שלוש הכניסות לבניין היו פתוחות (רק האמצעי היה סגור בזמן הזה). ויותר קרוב לשעה 7:00 הזרם גדל אבל אף פעם לא עד כדי כך שנוצרו תורים. בקיצור, זרם מתמיד פנימה ממש כמו בימי חנוכת המחסום החדש.

גם הפקק בכיוון מחסום הרכבים היה מתמיד ומאוד רעשני הבוקר.

אף אחד לא ניגש אלינו לבקש עזרה כלשהי. בקרנו אצל אבו רמזי מוכר הבייגלה בכניסה למתחם והכל טוב אצלו.

עזבנו בשעה 7:15, כאשר הזרם פחת, והמעבר בפנים היה קל ומהיר עד שהגענו לבידוק המסמכים. שם היה תור של אנשים שאין להם היתרים ביומטרים וחייב להראות את המסמך המתאים לחייל שעומד בבודקה ולקבל אישור (הנד ראש) להתקדם. כמובן שלא שמרו מרחק בתור הזה, אבל עמדנו שם כמה דקות בלבד.

הלוואי שכל בוקר יהיה כך בקלנדיה.