קלנדיה

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת)
01/02/2017
|
בוקר

בוקר קר מאוד בקלנדיה, מצב התורים סביר

הגענו לקלנדיה לקראת 5:15. בוקר קר מאוד, בחוץ רק 4 מעלות וגם נושבת רוח. הקרקע רטובה מגשם שירד בלילה. קול המואזין נשמע ברקע  ועל המדרכה ליד החניה מתארגנת קבוצה של פלסטינים לתפילת הבוקר.  הלכנו אל המחסום כדי לעבור ברגל לצד הפלסטיני. עקפנו קבוצת מתפללים ונכנסנו לצד הפלסטיני. את פנינו קיבלה סככה לא מלאה. מוכר הבייגלה כבר כאן, אך הקיוסק נפתח רק כמה דקות אחרי שהגענו. עמדות הבידוק היו פתוחות כולן. כנראה שבאו היום פחות אנשים בגלל מזג האויר. היו תורים, אך לא ארוכים ולא חרגו בהרבה מהסככה, אם בכלל.

אדם מבוגר שתמיד מתלונן על כך שלא נותנים למבוגרים שעוברים ללא היתר לעבור לפני 8 בבוקר ניסה גם היום לעבור ונשלח בחזרה. הוא אוסף ניירות וקרטונים ומדליק לעצמו מדורה בשולי הסככה כדי להתחמם. מבחוץ הוא אוסף לוחות עץ שישמשו לו כמגינים מפני הרוח ושישמרו על האש.

מדי פעם יצאנו החוצה, קנינו תה כדי להתחמם וצילמנו את הזריחה.

זריחה בקלנדיה 4 - 1.2.2017.jpg

 

מעט אחרי 6 הגיע חייל מהמת"ק ופתח את השער ההומניטרי. הוא פתח גם כשהיו רק אנשים בודדים, אך גם הפעם הוא עזב מוקדם, ב-6:45 לערך. כנראה שזו עכשיו הנורמה. למרבה המזל היום התורים לא היו ארוכים ומי שהגיע לאחר שהחייל הלך, פנה לתור הרגיל.

הצטרפנו לתור מעט אחרי 7 ועברנו תוך כ-20 דקות.