מת"ק עציון - בנים אכלו בוסר ושיני אבות תקהינה

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
שלומית שטייניץ, נתניה גינזבורג; מתרגם: צ'רלס ק.
12/04/2022
|
Morning
Adi, the team and the soldiers

מעט אנשים היום, כנראה בגלל רמדאן. שני גברים, אחד עם בנו, היו באולם ההמתנה. הם אמרו כי ניסו להתקשר אך לא הייתה תשובה. אנו ניסינו ומיד עברו. הדבר קרה שוב עם שני אנשים אחרים, כך שלא הייתה המתנה ארוכה.

אדם אשר דיבר עם סילביה לפני מספר חודשים כדי לבטל את המניעה שהותלה עליו שמע כי קיבל תשובה שלילית, ונאמר לו להתקשר לרונית אשר תיגש ערעור. בנו בן ה-15 היה במעצר לשבעה ימים כי זרק אבן. לאב, אשר עבד שש שנים בישראל, וארבע שנים בהתנחלויות, נשלל רשיון העבודה. צה"ל באמת מאמין כי הוא, בדומה לאלוהים, יכול במקרה זה להעניש אבות על חטאי בניהם.

לאשתו של אדם אחד יש אדמות ליד ים המלח אשר המדינה רוצה להפקיא. אדם אחר קנה אדמה באזור בית לחם. מנהחלת הקרקעות שולח אותו הלוך ושוב. נתנו להם מספרי הטלפון המתאימים.

שמחנו כי היו שם אנשים כדי שלפרויקט הצילום יהיה ערך, כי פחדנו שלא יהיו שם איש בגלל רמדאן.

אך, מה שלא יהיה – "האח הגדול", במקרה זה צה"ל, יצא מגדרו.

התמזל מזלנו שעדי ליוותה אותנו, היות והייתה חלק משלישיה שהגיעה לצלם ולראיין אותנו במסגרת פרויקט של מחסום ווטש. הערבית שלה הייתה לעזר רב. אנו דיברו עם הגברים שהוזכרו לעיל – שאלנו אותם האם היו מוכנים שיסריטו אותם – וגם אנחנו רואיינו, ואז רכב עם לוחיות רישוי ישראליות הגיע ושני חיילים יצאו ממנו.

חשבו על פלסטינים הפונים לצה"ל לעזרה כאשר הם מותקפים ע"י מתנחלים ועל הזמק הרב העובר כאשר הם ממתינים לסיוע, מבלי שמאומה קורה. "Enough said," כפי שאומרים באנגלית. אך כאן הייתה לנו דוגמא כמה יכלו להיות יעילים כאשר הם חוששים, אולי, שאינם מצטיירים כראוי. "מי אנחנו? מדוע שוחחנו עם האנשים האלה? האם תיאמנו עם צה"ל?" השבנו כי הצוות לא צילם באולם ההמתנה אלא במגרש חנייה פתוח. ומיד התקבצו על הטלפונים שלהם, ופתאום מגרש החנייה נהפך לאזור צבאי סגורהחלטנו לא להתווכח היות ויתכן כי האזור כולו, כולל החלק עם הרכבים המוחרים. הינו אזור צבאי. כפי שאנו יודעות ממקרים אחרים, לא קשורים למחסום ווטש, כל מקום שצה"ל אינו רוצה שתהיה נוכח נהפך לאזור צבאי סגור, אם או בלי מסמך רשמי המאשר את הסגירה. עברנו ל"כותל המערבי" החדש אשר חשבנו שיהיה מגרש חנייה אבל עכשיו סגור הרמטי. לפחות יש קבלן מרוצה, ומי יודע מי עוד.

שם סיימנו את הריאיון. הצוות היה מאד נעים וסובלני. הם גם החמיאו לנו באומרם כי למדו מאתנו הרבה. וגם הציגו אותנו כ"נשות מחסום ווטש," אשר לא עלה בדעתינו שייעשו.