עטרות, קלנדיה, יום ב' 13.4.09, אחה"צ

צופות: 
נתניה ג. ופיליס ו. פיליס מדווחת
13/04/2009
|
אחה"צ

קלנדיה ועטרות
15:40:  לא היה תור של רכבים במחסום עטרות - התנועה זרמה.
15:45:  גם בקלנדיה לא היו תורים בדרך לרמאללה ובכיכר הצפונית לא המתינו אוטובוסים .  לא היו הרבה אנשים במחסום הולכי הרגל.  שני מסלולי מעבר פעלו.
16:05:  עברנו במחסום הולכי הרגל ויצאנו למחסום הרכבים.  ראינו שנוצר תור ארוך למדי של רכבים בכיוון לרמאללה . העומס לא נבע מבדיקות ביטחוניות אלא מחוסר היגיון בהסדרי התנועה כאשר המכוניות הנוסעות לרמאללה חייבות לחצות את תור המכוניות המנסות להיכנס לירושלים.  הבלגן חוגג.
16:45:  קבוצה של תיירים מאיטליה נכנסה למחסום - אבא, אמא וילד כבן 10 האוחז בידו "לולב" של כפות תמרים לכבוד הפסחא.  כבר בקרוסלה הראשונה הם הסתבכו עם המזוודות והחבילות וניסינו לעזור להם.  האימא סיפרה שגם בשנה שעברה הם באו לבקר, אבל אז נתנו להם לעבור במחסום כשהם יושבים באוטובוס ולא הכריחו אותם לרדת עם כל כבודתם.  כבר במעבר מס' 2 החיילת הבודקת התחילה לצעוק עליהם בעברית ובערבית דרך מערכת הכריזה (הרי היא לא יכולה לראות מי הם העומדים בתור, האמנם?).  הילד נבהל נורא והיה על סף בכי.  איכשהו החיילת שינתה פאזה וניסתה להסביר פניה לתייר אבל מרוב מאמץ שכחה לשלוט במכונת הצילום שהמשיכה להסיע את חבילות המשפחה עד שהם נשפכו על הרצפה מהצד השני.  בסוף, אחרי מסע תלאות הצליחה המשפחה לסיים את תהליך הבדיקה אבל נכלאה לעוד כמה דקות בתוך המעבר כי בדיוק אז תפסו החיילות הבודקות סכין של תייר אחר בתוך מכונת הצילום.  הבחור נאלץ להיפרד מסכינו והוא עשה זאת בכעס רב.   בסוף כולם הצליחו לעבור במחסום ולמצוא אוטובוס לירושלים.
17:00:  ממחסום הרכבים ראינו שאין תור במחסום עטרות.  לעומת זאת, התור בקלנדיה לכיוון רמאללה עדיין היה ארוך והקיף את הכיכר הדרומית.
בחזרה בסככה הצפונית, כמה נשים צעירות עם המון ילדים קטנים וקטנטנים ניסו להיכנס למחסום ולעבור בקרוסלה עם עגלה.  מאחוריהם, בתוך המכלאה הצרה, נוצר תור ארוך של ממתינים.  למרות העצבים, הילדים הקטנים נשארו רגועים.  תעצומות נפש אצל אנשים למודי ניסיון.
17:30: חזרנו לירושלים דרך מחסומי ליל וחיזמה.  לא היו תורים.

.