ארתאח, יום א' 5.4.09, בוקר

הגענו בשעה 04.40, 10 דקות לאחר פתיחת המתקן של אירתאח (עד כמה שידוע לנו). היו כבר כמה עשרות אנשים במיגרש החניה. סיפרו שהם מחכים  חלקם מ-02.00 חלקם מ-03.00. 

הלכנו לסירוגין לצפות בקרוסלות הכניסה מאחור - מכיוון טול כרם, ומלפנים- ביציאה מהמיתקן. האנשים אמרו לנו שניצפה מאחור, כי שם עיקר הלחץ , ושם היינו רוב הזמן.

מאחור -בשעות החושך, לפני 06.00, המקום חשוך לחלוטין, ואי אפשר לראות כלום מעבר לקרוסלות.  סיפרו לנו על דחיפות איומות, אנשים שנפצעו, אמבולנסים שפינו , שהצעירים עולים על גבם של המבוגרים יותר כדי להגיע לקרוסלות.

 היום היה שקט. הרבה אנשים אמרו לנו שהבדיקות היום היו מאוד זריזות בגלל נוכחותנו( כשהגענו נתקלנו במאבטחים במיגרש החניה) :"  תבואו כל יום".

בכניסה 3 קרוסלות, רק 2 פעלו היום (יום ראשון עמוס במיוחד).כל דקה בערך פותחים את הקרוסלות ועשרות גברים נדחפים בריצה לכיוון הכניסה, כמו פרים לזירה. הדמיון ליחס לבהמות מצמרר.

הם רצים בפרוזדור מוקף גדרות המסתיים במגנומטר, שבו הם עוברים במהירות יחד עם שקיות האוכל. לעתים נדירות המכשיר מצפצף, כי האנשים מכירים מה יגרום לצפצוף, וכל דקה יקרה. כל הזמן מלוות אותם הוראות של גבר המדבר ברמקול, בטון ענייני, לא מעליב (קורא להם "מעלם"), שהעיקר בו שהכל יתנהל כמה שיותר מהר. אם יש צפצוף האיש פונה אחורה, ואו שהוא משאיר שם את החפץ הבעייתי (ראינו צנצנות זיתים, איש אחד זרק את התיק והכניס את מה שהיה לו לשקית ניילון זרוקה ב"פרוזדור". ).

מהמגנומטר הם מופנים לעוד קרוסלות הפונות לשרוולים. לא ראינו מעבר לכך, כי איננו יכולות להיכנס למיתקן עצמו.

ספרנו את הניכנסים. כל דקה בערך עוברת דבוקה של בין 25-40 איש.

4.50-5.00- 390 ב-10 דקות.

5.01- 5.06- 260 ב-5 דקות.

5.08- הקרוסלות נפתחות לזמן ארוך עד שהפרוזדור מלא באנשים-  יותר מ-120 ,לפי הערכה.

5.12- גמרו להכניס את כולם.

הקצב יורד.

5.13- 5.20- 95 ב-7 דקות.

סך הכל ב-30 דקות כ-870 איש.

המספרים אינם מדוייקים , אלא הערכה, כי כשיוצאים בבת אחת כמה עשרות שנבלעים תוך דקה-שתיים בתוך המיתקן, קשה לספור בדיוק.

איש אחד חוזר, לא מבין מדוע הוחזר. הוא יחכה שעתיים לברר אצל המת"ק. מובן שהפסיד, אחרי מסכת היסורים שעבר, יום עבודה.

מלפנים-

היום פעלו 3 "שרוולים" ו-3 עמדות מחשב (מתוך 12 הנמצאות במקום).ושוב נזכיר, שיום ראשון הוא יום עמוס במיוחד.

הקרוסלה ביציאה ,גם היא מופעלת ונעצרת ע"י לחיצת כפתור של מישהו במיתקן. לא ברור מדוע צריך גם להגביל את היציאה של מי שעבר כבר את כל הבדיקות . הצורך בשליטה אין לו גבול.

כשהגענו הקרוסלה לא פעלה ומאחוריה הצטופפו עשרות רבות של פועלים לאחר שסיימו את הבדיקות. מיד כשהגענו היא הופעלה.

5.30-5.36- 200 עברו ב-6 דקות

עוצרים את הקרוסלה. אומרים לאנשים לחזור אחורה. אומרים להם משהו. איננו מבינים.

אנחנו מבחינות בחיילים הצועדים על תקרת הרשת שמעל קומת עמדות המחשבים.

5.49- הקרוסלה נפתחת. ב-10 דקות עוברים300 אנשים.

אדם מתלונן שלא מרשים להתפלל בתוך המתקן (האם הוא היה מעז להגיד זאת ליהודי?) לאורך שביל היציאה שורה של מתפללים כורעים .

6.00- המאבטחים סוגרים את שער הכניסה למיגרש החניה. מה קרה? יש "ארוע". אנחנו חוזרות לקרוסלות האחוריות.

מאחור:

6.05- 6.17 - ב-12 דקות עוברים כ-400 איש.

6.17- הקרוסלות נסגרו ל-17 דקות ארוכות. ההמון המצטופף מאחור אינו רוגן, אין צעקות, שקט של קבלת הדין וגחמות השליטים.

6.34-6.47- 570 איש.

סה"כ בין 6.05- 6.47- ב-40 דקות כ-1000איש.

בשעה זו אין כבר תור מעבר לקרוסלות. אחרוני המגיעים נכנסים בלי לחכות. זו כבר שעה מאוחרת לצאת לישראל, לפקקים של איזור השרון וגוש דן. במיגרש החניה מחכים כבר האוטובוסים של משפחות האסירים, שיעברו עוד מעט את הבדיקות במיתקן.

אנחנו מדברות בטלפון עם מכר שלנו שעבר במתקן, שגר ליד טול כרם. הוא יצא מהבית בשעה 4.00 ויצא מהמתקן ב-6.30. במקרה הטוב יגיע לעבודה בין 7.00-7.30 , לאחר 3 שעות ויותר של נסיעות,  דחיפות, ריצות ועצבנות יתחיל יום של עבודה פיזית לא קלה , כשבחזרה מחכה לו תהליך לא הרבה יותר קל.

דיברנו עם כמה פועלים במיגרש החניה.

אדם משכם. יצא מהבית ב-5.00. עבר דרך מחסום החביות.( למיטב ידיעתו המחסום נפתח ב-5.00) היום לא עוכב, אבל ביום ששי עיכבו את המונית לחצי שעה, למרות שלכולם כרטיסים מגנטים ואישורי עבודה.וגם במחסום ענבתא. בעל הבית מחכה לו ב-7.30. למזלו הוא עובד באחד המושבים באיזור. אבל עוד מעט יעבוד בכפר אתא ויצטרך לנסוע בשני אוטובוסים, בנוסף למונית לנתניה.הוא מרויח בממוצע 250 ש"ח ליום. מזה 50 ש"ח לנסיעות, ועוד 20 לאוכל וסיגריות.

אדם אחר יצא מג'נין ב-4.00. ב-6.00 הוא יוצא מהמיתקן בדרך כלל.במעבר הוא נמצא כשעה.

ניגש אלינו מישהו שעבד שנים בחברה עד שפוטר לפני 8 שנים. לקח עו"ד כדי לקבל פיצויים ביה"ד לעבודה פסק לו 60.000 ש"ח לפני 3 שנים. עד היום לא שילמו לו. החברה נסגרה. הפנינו אותו לקו לעובד.

עזבנו ב-7.00.

סיכום:לפי הספירה שלנו עברו ב-70 דקות כ-1900 איש. בין 4.30- 6.45 , בזמן כפול, עברו קרוב ל-4000 . ב6.45 עברו כבר אחרוני הפועלים. לא בדקנו כמה זמן עוברת הבדיקה בתוך המתקן.

הבעיה הראשונה היא הכניסה למתקן מכיוון טול כרם (שטח A). כאשר בסביבות 2000 איש ,לפחות, צובאים על שתי קרוסלות, רוחב כניסה של 2 מ', לאחר שחיכו לפחות שעה (והכל בחישוב מינימום), ופרנסת משפחתם תלויה בזה- מזל שלא קורים שם אסונות גדולים מזה. זלזול כל כך נורא בכבוד האדם !

 בשעתו, כשדיברנו על כך עם האחראי למתקן מטעם משרד הביטחון, הטענה היתה שזה שטח A ושהרשות הפלסטינית תדאג לעניין.ככל הזכור לי יש שם סככה קטנה רחוקה מהקרוסלות, כך שבימי גשם האנשים מחכים בחוץ.

מה שהאנשים מבקשים- שהבדיקות יהיו מהירות יותר. זה אומר יותר כוח אדם.

צריך, כפי שהוצע כבר, להשיג את תנאי החוזה של החברה. רצוי ליצור קשר עם האחראי על מתקן מטעם משרד הבטחון. הוא, כמובן, לא יכול לשנות את תנאי החוזה, אבל לפחות לשמור שיקוימו.

מהדיבורים של האנשים שהיום הבדיקות היו מהירות בגללנו אפשר להבין שאותו מס' עובדי החברה יכולים להספיק יותר אם מישהו מפקח עליהם.

אף אחד לא שמע על ההוראה החדשה שמי שישן בישראל יענש ואישור העבודה שלו יילקח ממנו.