דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ג' 31.3.09, בוקר

צופות: 
ציפי ז', תמר ג', מיכל צ' (מדווחת)
31/03/2009
|
בוקר

0630 – 1030

סנסנה
בצד הישראלי הרבה פועלים שכבר עברו ומחכים להסעה. השרוול ריק. אין אוטובוסים של משפחות אסירים וגם אין משאיות חול.


כביש 60
הכביש כמעט ריק, מעט ילדים בדרך. דורה- אל פאוור – מעבר פתוח, התנועה זורמת. צומת הכבשים – כנ"ל.
בני נעים - ילדים ומבוגרים משרכים את רגליהם על הגבעות, ברי המזל רכובים על חמורים.


חברון
בית המריבה – מוקף בתלתליות. מפלסים את הדרך החדשה בין המסגד לבין בית המריבה, נוכחות משמר הגבול גדולה. למרגלות בית המריבה ראינו אותם משוחחים עם פלסטינים ועצרנו. לשמחתנו התנהלה שם שיחה רגילה, לא ראינו את המראות הקשים של הרמות חולצה וידים על הקיר כמו שראינו בסרט שצילם באסם בשבוע שעבר. גם בהמשך הדרך נראית נוכחות מוגברת של משמר הגבול והם מאיישים כל פינה וסמטה. לפני מעבר שור הם עומדים ליד בטונדות חדשות שהניחו שם.
מול הבסיס הצבאי בהמשך רחוב השוהדא, מתחת לבית הקברות הפלסטיני, אנחנו פוגשות את מ', בנה של חברתנו צ', החי בחברון מזה למעלה משנתיים ועוסק בעבודת תיעוד מטעם "בצלם". הוא מאשר בדבריו את תחושתנו היום שיש תסיסה של המתנחלים לאור ההחלטה לפתוח את ציר ציון (הפלסטינים קוראים לרחוב בשם אחר על שם משפחת  גאברי). זוהי כנראה גם הסיבה לנוכחות המוגברת של משמר הגבול וההתנהגות הקשוחה שלהם כלפי הפלסטינים. הוא מספר לנו שהוא שמע שהצבא עומד לאכלס בחיילים את בית המריבה. אנחנו עומדות לפזם את  "בהיאחזות הנחל בסיני"....

מחסום תרפ"ט – ג'יפ המשטרה מגיח מיד, קצין המשטרה בא לוודא שאנחנו רק עושות את המסלול הקבוע שלנו. לשאלתנו לשלומו הוא משיב:"המצב פה כל הזמן מאוד, מאוד עדין. אתמול בלילה זרקו על הניידת אבנים בציר ארז" – הלוא הוא ציר המתפללים. אנחנו מנסות לדלות ממנו מידע על מתן אשורי הנסיעה לפלסטינים בציר ציון, והוא מביע דאגה גדולה וחוסר אמון בהצלחת התכנית כי לדעתו הציר הזה לא יכול להכיל את נפח התנועה שאמורה להיות שם, וכל הנהגים– פלסטינים ומתנחלים כאחד - נוהגים כמו משוגעים ותהיינה המון תאונות. במחסום עצמו וגם במחסום תל רומיידה למעלה לא ראינו מעוכביםinfo-icon.
נראה שהכול זורם ללא בעיות. הצנחנים שאמורים להחליף את גבעתי עוד לא הגיעו. שוטרי משמר הגבול הם אלה שמאיישים את כל המחסומים. מחסום בית מרקחת – עוברים ללא עיכובים. חיילי משמר הגבול שואלים אותנו שוב למעשינו ומי אנחנו, ומספרים לנו שהגיעה תגבורת של פלוגה נוספת בימים אלה, שוטרים בעלי ניסיון מקלקיליה.
במערת המכפלה שקט מטעה, עוד לא פתחו את הרמקולים וגם החנויות עוד לא היו פתוחות. לפתע צעקות וריצות של חיילי משמר הגבול, לכיוון ילדים שהולכים מכות ליד הכניסה לשכונת אברהם אבינו. אנחנו ניגשות לברר, וחייל משמר הגבול מספר לנו שילד מתנחל זרק אבנים על ילדים פלסטינים והחלו מכות בין שני ילדים פלסטינים לילד אחד מתנחל. החיילים הפרידו ביניהם, ונחשו איזה ילדים נלקחו למשטרה?! הילדים הפלסטינים כמובן. לשאלתנו מה לגבי הילד היהודי, לא קיבלנו תשובה. לעומת זאת, החייל מבקש מאיתנו מאוד בעדינות שלא נתעמת עם עופר אוחנה ועם נועם פדרמן. הוא מסלק משם את המתנחל הפרוע והידוע לשמצה יהושפט תור מחוות מעון שהחנה את מכוניתו ליד חנויות המזכרות הפלסטיניות.

עופר ונועם אכן מגיעים מכיוון מערת המכפלה ונכנסים מיד למכוניותיהם. המתיחות מאוד מורגשת באוויר – אנחנו מסתלקות משם.

במכולת של באסם – מלבד האנשים הקבועים יושב אדם נוסף המספר לנו שהרבה שנים היה נהג של  "דגון"  בחיפה ומעביר משם חיטה  לחברון.  הוא מכיר היטב את היהודים ואת הדרכים. לדעתו ההסדר החדש לפתיחת ציר ציון בדבר אישור מכונית אחת למשפחה הוא גרוע.  או הכל או לא כלום. הוא כועס. הוא אומר: "לי למשל יש שתי מכוניות, אז לא ירשו לי בזאת? רק בזאת? ואם הבת שלי תבוא לביקור משכם, לא ירשו לה להיכנס עם הרכב שלה?. שלא יעשו לנו טובות – לא מאמינים שרוצים להקל עלינו". גם באסם מסביר שלדעתם זה עוד דרך להשגיח ולפקח עליהם וזה לא הולך להיות קל יותר. באסם מספר שאתמול בשתים עשרה בלילה המתנחלים זרקו אבנים על בתיהם – (נשמע מוכר מסיפורו של השוטר וכנראה שהאבנים שנזרקו על הניידת היו אבני מתנחלים) ושוב חוזר באסם ומספר שחיילי משמר הגבול ממשיכים לעכב אנשים מתחת לבית המריבה ולבדוק בבגדיהם ובכליהם. אנחנו מבינות ששני הצדדים בחברון לא מעוניינים בשינוי המוצע ובדרכי ביצועו. הפלסטינים חסרי אמון באופן מוחלט ולא מאמינים שיהיו שינויים משמעותיים בחייהם והמתנחלים חוששים לשלומם ולביטחונם ומגיבים באלימות כלפי כולם. 

בחזרה הבייתה דרך כבישי אפרטהייד  356- 317 הירקות במכולת בצומת זיף מצוינים. האנשים שם שואלים על איברהים נהגנו שנפטר לאחרונה והכאב על חסרונו נמשך.