דיר שאראף (חביות), יום א' 5.4.09, אחה"צ

צופות: 
אליקס וו', רותי וו' ז', סוזן ל' (מדווחת)
05/04/2009
|
אחה"צ

סיכום

בהמשך השבוע יחגגו גם את חג הפסח וגם את חג הפסחא (הפרוטסטנטי והקתולי), בעיצומו של אביב מזרח-תיכוני; היום נראתה עדות לאביב בכל מקום בשטחים הפלסטינים הכבושים: שלוחות של גבעות מכוסות בירק, כבשים רועים בכל מקום בעשב  המפתה, פרחי אצבעונית וקוצים גבוהים ושפע של פרחי בר צהובים ולבנים בכל מקום. ובכן כאילו שפע של תחייה ותקומה? לא בדיוק, היות והמסר השולט של פסח - החופש - חסר כאן לחלוטין. למעשה יש עוד גדרי תיל ועוד גדרות פלדה, וחסרה כל תקווה לחופש של ה,אחר"; אין כל עדות להיעדרם של הגבלות או של חופש - וזאת עבור עם שסובל מדיכוי בידי אותם אנשים שחוגגים את הפסח.
13:30 דיר שארף

הפועלים ממפעל האבנים והלבנים כבר רגילים למראה של נשות מחסוםWATCH ואפילו מראים לנו היכן לחנות: ליד גדר החביות של המפעל, ממנה נגזר השם המוטעה של המחסום הזה ("מחסום החביות"). למעשה זה חלק מדיר שארף.

כשאנו מתקרבות למחסום, נגלה לעינינו מראה בלתי רגיל: מכונית בעלת לוחיות זיהוי ירדניות, בדרכה לטול כרם, ובה משפחה שלמה: ילדים, הורים ונהג. האם מדברת אנגלית היטב ואומרת לנו כמה היא נהנית לראות את העבודה שאנו עוסקות בה, בזמן שבעלה קורא את התגים שלנו. אנו נפרדים לשלום בידידות ומקבלות כמה עוגיות סומסום טעימות.

במחסום עוברים כלי רכב, מכוניות פרטיות ומשאיות, אך לא הולכי-רגל - כולם ללא שיעוכבו. רק מכוניות ישראליות (בעלות לוחיות רישוי צהובות) מוחזרות, אולם, להפתעתנו, אנו רואות מכונית מהודרת אחת הנוסעת בכיוון ההפוך, מכיוון שכם. נמצאים במקום ארבעה חיילים ונציג משרד המת"ק. נאמר לנו בהחלטיות שאין אנו יכולות להתקדם יותר; שהמשטרה מטילה קנסות על ישראלים שממשיכים אחרי המחסום ושאם נמשיך לעמוד במקום בו אנו עומדות, "נרגיז את החיילים" (זאת כבר שמענו).

המחסום הוא מסוג המחסומים הפרימיטיביים, שאנו יודעות שיתפתח להיות מה שהוא גדול יותר ו"משופר", כמו בענבתא, ראו להלן; לידו זורם פלג מיםinfo-icon, אומנם עם צבעי מלט; אולם עשב ארוך וירוק מזדקפים לידו וכן עצי הזית בצבע אפור-כסף; עדרי הכבשים, הנמצאים בכל מקום, רועים בנחת לצידו של הכיבוש הזוועתי הזה.