ג'בע (ליל), חיזמה, עטרות, קלנדיה, יום ב' 30.3.09, אחה"צ
נתניה ג. ופיליס ו.
פיליס מדווחת
15:30: במחסום עטרות היה תור ארוך מאד. הלכנו לבדוק כמה רכבים עומדים וממתינים אבל התייאשנו אחרי שספרנו 130. התור הגיע לפחות עד הצומת עם כביש מס' 443. חזרנו לראש התור ודיווחנו לחיילים על מימדי התור אולם זה רק הרגיז אותם, "מה אנחנו אמורים לעשות אם יש התראות"?
החיילים בדקו סלקטיבית ניירות של פלשתינים וגם פתחו ובדקו תכולה של משאיות. לאוטו מדגמי לקח 23 דקות לעבור במחסום.
16:00: קלנדיה: כאשר הגענו לקלנדיה עמדו 9 אוטובוסים בכיכר הצפונית. בתוך המחסום פעלו שני מעברים בהם היו תורים קצרים. לא היה תור בכלל בסככה הצפונית. המת"ק כבר היה סגור בשעה זו אבל ראינו בן אדם ממתין ליד השער עם מסמכים רפואיים והזמנה לבי"ח מוקאסד למחרת בבוקר. טלפנו עבורו למת"ק שענה והורה לאיש לפנות למת"ק הפלשתיני בא-ראם.
16:30: עברנו במסלול 4. ביציאה, בצד הירושלמי, מצאנו 18 איש, אישה וילד ממתינים. האנשים היו מבוהלים למדי וספרו שלקחו להם את תעודות הזהות בתוך המעבר ואמרו להם להמתין בחוץ להחזרתן. הם כבר המתינו כ-20 דקות והיו מאד מודאגים. טלפנו למוקד לדרוש הסבר וגם למהדי (שלא היה בקלנדיה). פתאום הופיעה חיילת בליווי מאבטח והחזירה לכולם את התעודות דרך הגדר. שאלנו אותה מה קורה והיא הסבירה לנו שעורכים בדיקה נוספת באופן שגרתי. מיותר לציין שהשגרה הזאת חדשה לחלוטין ובכל שנותינו בקלנדיה לא ראינו כדבר הזה. אחרי כמה דקות אותה חיילת עם הליווי שלה נכנסה לחדר הפיקוד במעבר מס' 3. ראשונה נפלה בחכתה זקנה פלשתינית שלא דברה עברית ולא הבינה למה לקחו לה את התעודה ולא החזירוה. היא הייתה מאד לחוצה והחיילת בחדר הפיקוד איבדה את סבלנותה והחלה לצעוק עליה ולגעור בה. המצב היה מביך ביותר, מה עוד שקצרה ידנו מלעזור. בסוף יצאה האישה ואחריה עוד כ-10 אנשים שתעודותיהם נלקחו ל"בדיקה השגרתית הנוספת." הפעם יכולנו להסביר להם במה מדובר ולתת להם הערכה לגבי זמן ההמתנה הנוסף. ובאמת עוד הספקנו לראות שהחיילת חזרה וחילקה לממתינים את התעודות יקרות הערך. לא ברור למה צריך הכול להיעשות בחוסר רגישות ובהתעמרות כזאת (חוץ מהעובדה שככה נוהגים בכיבוש). הרי רוב אלה העוברים במחסום הם אנשים רגילים שלא מתכננים פעילות חבלנית, אז למה להתייחס אליהם כפושעים?
ד"א, מהדי הסביר לנו שהבדיקה הנוספת באה בגלל שחל באותו יום "יום האדמה".
16:46: עברנו שוב למחסום הרכבים. התור במחסום עטרות עדיין הגיע עד מעבר לקו האופק. תור הרכבים בקלנדיה לכיוון רמאללה השתרך חצי הדרך חזרה למחסום עטרות. 6 אוטובוסים עמדו בכיכר הצפונית, ממתינים למעבר.
17:20: חזרנו לירושלים דרך מחסומי ליל וחיזמה. לא היו תורים אך בליל ערכו בדיקות מדגמיות של טרנזיטים.