קלנדיה, יום א' 22.3.09, בוקר

22/03/2009
|
בוקר

     ג'ודי א.ס., רותי ר.

06:45  -  קלנדיה - צרחות "עצור, עצור" מקדמות את פנינו מהרמקול של מעבר המכוניות, קשה להבין אפילו לדוברי עברית. במעבר הולכי הרגל שלושה תורים ארוכים מאוד, עד קצה הסככה. אי שקט, רוגז באוויר. בכניסה לתור המגודר אנשים נדחפים, האנשים בתור מתרגזים, מגיע כמעט לתגרת ידיים. בכל פעם שפותחים את הקרוסלה צעקות ודחיפות.

גם בכניסה לאולם הבדיקה תורים אין סופיים. תור עמוס גם במעבר "ההומניטארי". כאשר פותחים אותו נשמעות שוב צרחות וכולם רצים לשם, וכשהוא נסגר רצים בחזרה לתור הקודם. מכיוון שלא נותנים עכשיו לזקנים ולילדים להישאר במוניות ולעבור במחסום המכוניות הרי שהמסלול ה"הומניטארי" מלא הרבה יותר מתמיד.

כמו בשבוע שעבר כן גם היום אין חיילים בתא הזכוכית אלא סמל מהמת''ק. הוסבר לנו שזה כדי שהחיילים יעבדו בתוך המתקן כדי ליעל ולמהר את המעבר. איש המת''ק מנסה להתחמק מאיתנו, לא עונה לנו כשאנו מבקשות להסב את תשומת לבו ונכנס לכלוב.

בשעה 07:30 מגיע ד. מפקד המשטרה. הוא לוחץ על פותח הקרוסלה ומכוון את פתיחת התור ה"הומניטארי".

בשעה זו כבר פחות עמוס ופחות מאיים. לעתים, פתאום משתרר שקט כאילו אין כאן  אנשים, ואז שוב, מהומה וצעקות. הדרורים על גדר התיל בציוצים קולניים מביעות  גם הן את דעתן .

ד. מסביר לנו שהסיבה לשינוי, המגדיל את מספר הזקנים והילדים בתור הוא, שתפסו ילדים ואשה עם סכינים במוניות. ומפקד העוטף ביטל את ההקלה שאפשרה להם לעבור במסלול המכוניות מבלי שיצטרכו לעבור בדיקה במחסום.