בית איבא, יום א' 8.3.09, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
אליקס וו', סוזאן ל' (מדווחת)
08/03/2009
|
אחה"צ
במהדורת סוף השבוע של הניו-יורק טיימס/הרלד טריביון יש מאמר על "הסלעים והחול", "שאולי נראים כמשאב טריוויאלי" בשטחים הפלסטינים הכבושים. לא רק שעוד ועוד אדמה הולכת ונעלמת, אלא שגם "הסלעים והחול" נחצבים ע"י חברות ישראליות ונמכרים בארץ כחומרי בניה. ובכן, סוף סוף, אנו מקבלות תובנה לגבי נוכחותו הנצחית של מחסום בית איבא, בדיוק ליד מחצבה שאינה מפסיקה לפעול ובשכנות קרובה לעוד כתריסר מחצבות. הכלכלה הקפיטליסטית של הכיבוש מיטיבה עם הכובש, אולם איננה מתחשבת באיכות החיים של הצבא, הפועל בסביבה המאובקת; בינתיים הצבא ממשיך לנפנף את הרעיון של מחסום חדש, ליד הסיבוב להתנחלות שבי שומרון על כביש מס' 55, או הקמתו של מחסום משופר ומשודרג בענבתא.

13:40 ליד שבי שומרון המחסום ה"חדש", שלפי דברי אחד המקומיים "הובטח מזה שנים", מפורק פחות או יותר; אולם הכביש הורחב, אולי כדי לסלול ארבעה נתיבים במקום שני הנתיבים המחורצים הנוכחיים; העבודה לא גמורה ואין רואים נפש חיה שימשיך בה.

14:00 בית איבא
מה שמאפיין את המשמרת הנוכחית של החיילים הוא האיטיות שלהם – איטיות מכוונת – לגבי כל מה שהם עושים, בין אם זה בדיקת אנשים, צעירים או צעירות או בדיקת כלי הרכב. יש עשרה חיילים, אשר מבצעים בייסורים כל מה שהם עושים. במסלול המהיר, כביכול, שבו יש עד 50 צעירות, בודק החייל ביסודיות כל תעודת זהות, לעתים עם המפקד, י', לידו; הוא מלטף ומגפף כל תיק יד, אף אם הוא קטן בהתאם לאופנה האחרונה, וכל תיק פלסטיק, גם כשברור שהוא מכיל רק פיתות או בקלווה. קשיש מגיע משכם, נושא תעודת זהות כחולה: אולי לא התעורר בזמן, כי מבקרים ישראלים (בעלי תעודות זהות כחולות) מורשים להיכנס לעיר רק בשבתות. גם מכונית ישראלית (בעלת לוחיות זיהוי צהובות) נראית יוצאת מהעיר, כאשר ניירותיה נבדקים בקפדנות. למכוניות פלסטיניות אין אותו מזל. הן מוחזרות כאשר ניירותיהן אינם בסדר; אולם תעודות הזהות של נהגיהן מוחזקות ע"י החייל עד שהמכונית מסתובבת.

כאשר אנו עוזבות את המקום, מגיע למחסום רכב האמר, ובזמן שהוא  עובר, נפתח בו חלון, שדרכו צועק חייל משהו בלתי מובן – עלינו? על העולם כולו? על הכיבוש?