דרום הר חברון, חברון, סנסנה

צופות: 
תמר ג', מיכל צ' , חגית ב' (צלמה ומדווחת )
03/02/2009
|
בוקר

0630 – 1040

סנסנה 
רבע לשבע. הפועלים באים וישר עוברים ללא בעיות. משאיות פלסטיניות מחכות לתורן למעבר ה"גב אל גבinfo-icon". המשאיות הישראליות פורקות את החול.

כביש 60 
אין כמעט תנועה על הכביש, הילדים בדרכם לבית הספר, גם אין כמעט תנועה של רכבים צבאיים. כל החסימות במקומן כל הפילבוקסים מאוישים.
סמוע – פתוח.
דהריה - חסום.
כראמה - פתוח.
 עבדה – פתוח
דיר ראזח – חסום
קליקגיס- סגור
צומת הכבשים – פתוח
שיוך חברון – חסום אבל סידרו את המחסום כך שאפשר לעבור. "העובדות הסוציאליות של הכיבוש", יעני אנחנו, הצליחו בנדנוד. לא הסירו את המחסום חס וחלילה – הפכו אותו ל"אנושי". אוי לבושה.

כביש 35 
המחסום ההומניטרי
– הפילבוקס מאויש - המעבר חופשי.
מעבר הזית – פתוח
עידנא תרקומיה – הפילבוקס מאויש – המעבר פתוח.
ביקרנו את משפחת ההרוג הפלסטיני, בחור בן 26 שחרש את שדהו עם חמור, על ידו היו שני ילדיו פיארס בן 6 וחלה כמעט בת 3 - החיילים נבהלו ממנו והרגו אותו. הוא השאיר אחריו אלמנה, הייפה שמה, ושני יתומים קטנים. הפלסטיני הוא בחור בן 27 שלא יצא לעבוד באשדוד כהרגלו כי בנמל אמרו: יורים טילים על אשדוד, אל תבואו. ופה בבית, חורש עם החמור ולעיני ילדיו, החיילים הרגו אותו, נתנו לו לדמם ולמות מפצעיו. הוא חרש את חלקת השדה הקטנה שליד המחסום. מה נשאר לנו להגיד, חוץ מהסולידריות האנושית, ולבכות ביחד.

חברון

ציר המתפללים - ג'יפ של משמר הגבול, בעיקול שלפני מערת המכפלה עוד ג'יפ של משמר הגבול.
מחסום בית מרקחת הילדים נבדקים אחד-אחד והחייל טורח להגיד לילדים שיעמדו בתור ולא נותן לאף אחד להתחמק ממנו, מה שגורם לאיחורים לבית הספר, מה שמביא למחסום את מנהל בית הספר איברהמיה ואת השרת א' לבקש מהחיילים שיזרזו את הבדיקה. תארו לעצמכם מה הבדיקה הזאת תורמת למלחמה בטרור. ילדים בני 7 שכל יום בדרכם לבית הספר צריכים לעבור בדיקה. אתם בצבא שם למעלה תחליטו כבר לבטל את המחסום המיותר הזה.

מחסומי מערת המכפלה – ארבעה מעוכביםinfo-icon משתחררים בדיוק אחרי 20 רגע שהם שם. שם אנחנו שוב נפגשות עם התוקפניים מהמתנחלים ענת כהן ועופר אוחנה. כשענת מגזימה מאוד בדיבורים שלה כלפי א' הנהג שלנו, ל', השוטר ההגון, מנסה להסות אותה אבל לא בנחישות מספקת.

המכולת של באסם – באסם מספר על התנכלות יומיומית של חיילי מג"ב שמשגיחים על בית המריבה שעדין נטוש.
קישרנו אותו ל-יש דין.
בית המריבה – אין מתנחלים אבל המחסום קיים שם. לא ראינו מעוכבים.

מחסום תל רומיידה - במעלה הרחוב ליד הבטונדה של החיילים אנחנו רואות ששמו ברזלים וחילקו את הכביש לשניים – מעבר לפלסטינים ומעבר לשאר. לא עוד קו אדום. אנחנו מבחינות בהתרחשות סוערת, שני חיילים שניצבים מצד אחד של הברזלים מטלטלים פלסטיני וצועקים עליו. לידו פלסטיני נוסף מבוהל שמנסה להחזיק בו. אנחנו קופצות מהר מהרכב מתקרבות אליהם כדי להבין מה קורה וכדי שהחיילים יראו אותנו. אפשר להבחין מיד שהמטולטל הוא איש שלוקה בשכלו - והפלסטיני לידו הוא אחיו שצעיר ממנו ומנסה להרגיעו. המצב היה קרוב לפיצוץ – האיש שלוקה בשכלו נגע בכלי הנשק של החיילים, מה שכמעט הסתיים באזיקתו המיידית. למרבה המזל החיילים הבינו עם מי יש להם עסק ושיחררו את השניים. האח הבריא והמבוהל גרר את אחיו על גבי האספלט כאילו הוא שק והרחיק אותו מהר ככל שהוא יכול מהחיילים.
לאחר המקרה התפתחה שיחה די משמעותית בינינו לבין החיילים על כבוד האדם, ואנחנו שיבחנו אותם על כך שהם קראו את הסיטואציה נכון – ושחררו את האדם המוגבל בנפשו.