חמרה, מעלה אפרים, תיאסיר, יום ה' 5.3.09, אחה"צ
בשעה 12:36 במחסום חמרה. נוסעי המכוניות המגיעות מכיוון שכם יורדים מהרכב לפני שהם מגיעים למחסום. הם נאלצים לעבור בין שתי קוביות בטון שהרווח ביניהן 70 ס"מ אל תוך מחילה המוקפת חוטי ברזל ובסופה מכשיר אלקטרו מגנטי שכדי לעבור דרכו הם צריכים להוריד חלק מהבגדים ואח"כ גלגלת מתכת, וחייל מאחורי זכוכית עבה שבודק להם את תעודות הזהות. מן הצד השני סככת הולכי הרגל כלל אינה בשימוש (זה זמן רב) אבל נראה שעכשיו מכינים את המעבר לחסימה גמורה באמצעות סלילי תיל והוסיפו עוד דגל ישראל ליתר ביטחון.
החיילים הבודקים במצב רוח משועשע הם אוכלים, שרים ומתבדחים. אבל כשהם מדברים עם פלסטינים הבעתם משתנה והופכת חמורת סבר, או גסת רוח, או מזלזלת והם צועקים הוראות בערבית קלוקלת. הנוסעים שרוצים להגיע לתוך שכם עוברים הפעם ללא בדיקה, אבל הם לא יודעים שהיום אין בדיקה אז הם מחכים בכל זאת. הנה פעם קודמת ניסו אנשים לעבור והחייל צעק עליהם שהם מנסים להתגנב בלי בדיקה.
יש שלט מתכת חדש בכניסה למחסום בעברית "ברוכים הבאים לרובאית אשד" ובתוך המילה אשד משולבת סכין קומנדו. מי ברוך בבואו? כשאנחנו נוסעות משם בשעה 1:05, 20 מכוניות מחכות להיכנס לשכם.
בדרך למחסום תיאסיר אנחנו עוצרות לדבר עם ע' ראש מועצת הבדואים בשעה שהוא מחלק שקי תערובת לבהמות שנתרמו על ידי אנגליה. הוא מאשש שתי ידיעות שעליהן שמענו זה מכבר:
ג'מאל עבדל נאסר פוקה, 16, נהרג בשבוע שעבר ושני בני דודים 14, 16 נפצעו קשה, כשהלכו אחרי בי"ס לאסוף עקוב למכירה ומצאו נפל של הצבא. כבר כתבנו על כך שהבקעה משמשת מחנה אימונים ענקי לצבא ישראל. הנה כך משיגים מטרה כפולה, שומרים על כושר צבאי גבוה, ונפטרים אט אט מתושבי הבקעה שאינם מבינים (על אף הפקעות האדמות והרדיפות האינסופיות) כי אינם רצויים. לפני שבעה חודשים נפצע כך מוהנד קדרי. לפני כמה חודשים נתפשו והואשמו כמה ילדים כי אספו תרמילי רובה משומשים (שהם מוכרים בפרוטות לסוחרי נחושת), בכוונה למכור אותם לארגוני התנגדות "למילוי מחדש". ויש עוד ועוד דוגמאות. מאז ומתמיד היו בעיות עם מתנחלים ממשכיות, אבל לפני חודש הבעיות החריפו.
מסתבר שלפני חודש הגיעה לשם קבוצה חדשה של מתנחלים צעירים (כבני עשרים). אלו מסתובבים בין אוהלי הבדואים ועושים מהומות. שוב ושוב עצרו אותנו אנשים לספר לנו על הצרה החדשה. לפני יומיים הצליחו הצעירים לגנוב חמישה עשר גמלים. בעל הגמלים פנה למשטרה וזו איתרה אותם והכריחה את הצעירים להחזיר אותם. לפני חודש גנבו פרות ועגל קטן. אלו לא הוחזרו. וגם כבשים ממאהל אחר. המתנחלים עוברים בין האוהלים מקללים ילדים ונשים, מתנהגים כאילו הכל שייך להם. גברים מפחדים להשאיר את הנשים והילדים לבד. רק לפני שעה עברו כאן על חמורים כמה מהם, מספר לנו ע', ואומר שדיווח למת"ק. אכן, בסמוך אליו חונה ג'יפ צבא ומשקיף אל הגבעות. החיילים עצמם טוענים שהם בסיור רגיל.
14:04 במחסום תיאסיר אנחנו מחנות את המכונית במקום המותר היחיד, שהוא מחוץ לשטח המחסום, אבל אחד החיילים מחליט שהוא רוצה שנסתלק משם כי "אולי מוחמד שלח אותך שתעשי פה פיגוע". החיילים מחליטים שהם יסגרו את המחסום כמחאה על נוכחותנו. כ-20 איש ממתינים לעבור רובם ילדים. התנהגות החיילים אל הפלסטינים גזענית ובוטה. חלק מהילדים מתבלבלים ועוברים (שלושה כבני 7 עוד שתיים בנות 13) והחייל אומר "וואקף" ואז לשני "בסדר הם כבר עברו מה אני אעשה, אירה בהם". הוא צועק על הילד הקטן "תוריד את החגורה" ותופס תיק של ילדה בת 12 בגסות. "תראי מה יש לך בתיק". לאחר עשר דקות שבהן הם מסרבים להעביר את המבוגרים, מגיע המפקד שלהם ומורה להם להמשיך להעביר.
בנוכחותו הם משתדלים להעמיד פנים שהם מנומסים ורק עושים את העבודה אבל לפעמים מתפלקת להם איזו צעקה. המפקד שלהם מודיע לנו שהוא מורה להמשיך בבדיקות "למרות שיש הוראה מפורשת של המח"ט לסגור את המחסום כשאתן מגיעות" ולמרות שהוא רואה שאנחנו "לא מפריעות". הוא גם מודיע לנו שמחסום חמרה עומד לעבור שיפוץ מסיבי "לרווחת הפלסטינים". הוא קורא לזה "בשורות טובות". מגיע השוטר שהם הזמינו לנו (פגישה שנייה היום) שאינו חושב שיש עילה למעצר.
פגשנו את דודו של הצעיר שנהרג וזה סיפר שהם במגעים עם עו"ד ומתכוונים להגיש תביעה.
בשעה 15:52 אנו צופות מרחוק ביושבי מונית פלסטינית, שעוברים בדיקה במחסום אפרים, בשעה שמכוניות יהודיות חולפות על פניהם. הבדיקה לוקחת חמש דקות וכשאנחנו מתקרבות מחזירים לנוסעים את התעודות.