חווארה, עורטא, יום ה' 19.2.09, בוקר

7:00 על כביש 5 , חלפנו על פני קו הגבול המחוק ,הבלתי נראה. הכביש מזרחה ריק.
דקות אחרי  צומת כפר קאסם ,שלטים בעברית ובאנגלית מכוונים להתנחלויות הסמוכות: אלקנה,עלי זהב, פדואל, עץ אפרים ...  גם הכפרים מסחה, זאוויה, כפר א-דיכ קרובים מאד. להם אין שלט .
בשער המכונה " שער שומרון" אין שמירה. נוסעים חופשי. בצד הנגדי מכוניות עם לוחיות צהובות עושות את דרכן מערבה אל תוך ישראל, לעוד יום עבודה. עוברים על פני אזור התעשייה ברקן. הכביש ריק.  צומת אריאל. הכיכר המהודרת מול הכניסה להתנחלות משתכללת והולכת. עוד מעט ישתלו פרחים. קשה לנחש שהכפר הפלשתיני סלפית  טמון בין גדרות ושערי ההתנחלות הגדולה -אריאל. היא מסתירה אותו היטב. הוא צץ שוב רק סמוך לצומת זעתרא -תפוח. שלט אדום יזהיר מפני הכניסה לכפר ויתריע מפני הסכנות  בכניסה לשטח A .  קצת הלאה יש שלטים המצביעים על שני הכפרים מרדה וזיתא.    בצומת כמה אנשים ממתינים להסעה מזרחה, לכיוון ירושלים.גם הם לשגרת יומם.
 
צומת זעתרה-תפוח כמעט ריק. כ-10 מכוניות מכיוון שכם נבדקות. חבורה של מתנחלים ,נשים וגברים צעירים וחיילי משמר הגבול עומדים בטרמפיאדה לכיוון שכם ושלל ההתנחלויות באיזור.

7:40 מחסום חווארה- מגרש החנייה ריק מדוכנים. מעט מכוניות. מבררים  מדוע ולאן "נעלמו" הדוכנים , התשובה: "ככה!" במחסום עצמו אין הרבה אנשים. והם עוברים כמעט ללא קושי. אני מתבקשת ללא הרף להפסיק לצלם. זה שטח צבאי וכו'."הראו" לי את הקו הלבן  ["לעמוד רק פה!"] שהרחיק דרומה. אני מצלמת את שרידי המחסום הישן,את הסימנים שהשאירה עקירת אבני המחסום שנערמו בצד הדרך המובילה למחצבה כמו אנדרטה לעולם ישן. כמה מטרים מזרחה המחסום החדש,היותר משוכלל ,מרוחק יותר מעין רואה. סבכת רשתות צפופה מטשטשת היטב את דמויות האדם העוברות ביניהן.  רק מסלול המכוניות נשאר על כנו והכלבים לצידו. יחידת העוקץ לא משה ממקומה.    
יש קושי עצום לצפות ולתעד ,בשל המרחק ,בשל סבך הגדרות,בשל עקשנות החיילים למנוע כל תיעוד.המחסום החדש מצטיין בהסתרה,בבלימה,בשלילת הגישה.  אפילו שיחה קצרה עם העוברים במחסום מתנהלת בחיפזון גם מפני שאצה להם הדרך ובעיקר כי אין כל כך היכן להתעכב ולדבר,לשאול שאלות. אין.   בקושי במגרש החנייה.  הוא שנאמר: יותר אלקטרוניקה,יותר שכלול, כבישים סלולים, כיכרות  מטופחות [עם פחי אשפה מקושטים בצבעים מלבבים ,מעוטרים בפסוקי חכמים ], כך עולה מפלס האכזריות,  הניכור והשליטה . כך יש פחות על מה לדווח.  פשוט לא רואים.   על מה מדווחים?  שהתנועה בחווארה זורמת? שאין הרבה אנשים?  נכון,הכול "זרם"  ,נכון ,ב-8 בבוקר לא היו הרבה אנשים.   היו מספר מורות וסטודנטיות שירדו ממונית ורצו לכיוון הכניסה לשכם.  אמרו לנו שיש הרבה הקלות. גם בחווארה . יופי של הקלות. אנשים יוצאים ונכנסים ללא קושי. הבדיקה ספורדית. אבל עלינו, עלינו היתה ,"שמירה" קפדנית. לא להתקרב, לא לצלם , גם את מה שבקושי רואים.  להתרחק, זה שטח צבאי ,"אני אומר לך תתרחקי או שאני עוצר אותך!" , ועוד כאלה מיני משפטים. מה כבר נותר לצלם? דמויות רחוקות הנעות בתוך שלל גדרות.    לכל מי שזוכר את תנועת האנשים בין "חווארה דרום" ל"חווארה צפון"  נכמר הלב. מה שנראה אכזרי אז הוא כאין וכאפס למה שקורה היום. אז עוד "התחככנו" ,שוחחנו, דברנו, הם,  גם בתנאים הקשים אז, שמחו להפגש, דברו, החליפו חוויות, למי יש היום זמן לפגוש ולדבר בין כל הקרוסלות,הגדרות והאלקטרוניקה ? אפילו לחיילים אין כבר הרבה מה לעשות. יש להם הרבה מאד זמן פנוי אלינו, למנוע בכל דרך גם את התיעוד הזה . את מטרד הנוכחות שלנו. אנחנו שם כדי למחות, כדי לתעד וכדי לדווח.  מי זוכר??.   אבל גם אסור לשכוח!

עוורטא -  ביטלו את הגב אל גב, משאיות כעת עוברות "חופשי" . אין בידוק. כך אמרו לנו החיילים במקום.  בשבת גם משאיות ישראליות יכולות להיכנס לשכם.  מעבר לכביש,בדרך למת"ק בשטח המטווח [בו מתאמנים גם מתנחלי איתמר ,במו עיני ראיתי] עובדים במרץ על  סוללות עפר שישמשו מעין "קירות" שימנעו זליגת כדורים לצדדים.
 
מת"ק שכם -      במגרש החנייה אנשים ממתינים להיכנס למת"ק.  בחור בן 22 מאיסאוויה, היה ביום שבת  בניעלין ,חייל עצר אותו וביקש תעודה, נשאל מה הוא עושה בניעלין? סתם מבקר,אמר.  החייל שלא השתכנע החרים לו את התעודה.  פלשתיני צריך סיבה מאד טובה  והסבר ברור כדי סתם לבקר בכפר שכן.  כמו שניסה להסביר לנו נהג המונית שעמד בסמוך ,אולי לא הבנו,  "... אבל הוא נמצא בתוך פלשתין,למה לקח לו התעודה?" שאלה מצוינת. כעת הוא בלי תעודה. הגיע למת"ק שכם  לאחר שנשלח קודם לבית אל, היום כבר יום חמישי והוא ממתין .  אולי היום יקבל את התעודה.
אבא לתינוק בן חצי שנה עם מום מולד, יש לו את כל האישורים לבדיקה וטיפולים באיכילוב,ממתין רק לעוד פקס שצריך להגיע למת"ק-   לאישור סופי.  פוחד שיאבד את התור . הוא ממתין.
זרוע ברזל חוסמת את הכניסה למת"ק. מצב חדש. נכנסים למת"ק, ריק. מעבר לחלון המחוסם חיילת שקועה בקריאת ספר [רם אורן] מעבר לקרוסלות,בחדר ההמתנה החשוך, שלושה אנשים ממתינים לטיפול. שיקראו להם. מנסות להסב את תשומת ליבה של החיילת,לשאול . היא מבחינה בנו סוף סוף,קול בוקע מעבר לחלון,אני מפרטת ובעיקר שואלת עם מי אפשר לדבר ולברר בקשר לאנשים הממתינים בחוץ. מי מטפל , עד מתי יעמדו?   החיילת [אתיופית]   - "עוד מעט יגיע מישהו ,תמתיני!"  אנו ממתינות.  עובר זמן , שוב מנדנדות "נו?!".... " מי יגיע?"..   "רמי,סבלנות!"  סוף,סוף נפתחת הדלת,רב סרן רמי יוצא,אמר שתיכף יגיע פארס.ראש המת"ק.   הוא מגיע ומעיר שלא בסדר שהגענו מבלי לקבוע מראש ושאסור לנו להיות בכלל בשטח המת"ק, ותוך שיחה מראה כמה השתנה,איך ריצפו,איך שיפצו,איך עשו יפה. שרק יהיה נעים ונוח יותר לפלשתינים לחכות . מן המכלאה בחוץ שומעים את הכלבים נובחים. אלו הכלבים המשרתים את המת"ק.  לפי פארס יש המון הקלות:   בחווה 5 [חווארה בשבילינו] כל מי שמגזרת שכם עד גיל 50 יוצא חופשי.  בגזרת גנות [שבי שומרון] גם חופשי. בעוורטא חופשי. בית פוריכ חופשי.???  אחרית הימים. איך? שאלנו,מה פתאום כאלה נחמדים?  אמר פארס: " אימא שמגדלת בן רוצה לראות אותו גדל כמו שהיא רוצה - עושה א' ,רואה שהמצב טוב, עושה ב'.  ככה גם אנחנו. מעניקים לשטח,רואים איך השטח מגיב.מגיב טוב מעניקים עוד,לא מגיב טוב מורידים." ומה קורה אם יש פיגוע?  "אז הכל חוזר להתחלה!"   יתנהגו טוב יקבלו,לא יתנהגו לא יקבלו. הם כבר סוף סוף מבינים-בגלל זה יש הקלות.
מאז הגיע פארס יש בכל אופן חידוש משמעותי. מספר הטלפון של המת"ק מתנוסס כמעט על כל קוביית
מחסום מסביב.  029703160 .

 שאלה, פלשתיני שרוצה לברר, סתם  לשאול  שאלה, יכול להתקשר ישירות למת"ק?