בית לחם, מת"ק עציון, יום ב' 2.2.09, אחה"צ
בית לחם, מת"ק
עציון
היום הגענו בערך ב-12:00. פתאום יש לחץ למרות ש"רק", בערך 20 מבקשים מגנטיים, "כבר שעה לא הכניסו אף אחד". בחמישים דקות שהיינו שם יצאו 4 עם מגנטיים. את חידת הקצב הדליל פתרה החיילת שאמרה: יש וירוס שהשתולל, אין כוח אדם רק חייל אחד עושה מגנטיים וזה מאוד מסובך." אז ההספק הוא 12.5 דקות לכרטיס ואנשים מחכים. איש נכה שמכר קפה בהיחבא אומר שנבואני: "סילק אותו היום ואיים להביא משטרה ולקנוס אותו ב-1500 ₪ " אבל איך אני אביא אוכל לילדים?" אז הוא לא מוכר קפה יותר. ואת התשובה הרשמית קיבלה חנה בר"ג ופרסמה ברשת – לא עושים עסקים בתחומי המחסומים.
יש מחכים לשב"כ. בהתחלה חשבנו שיש אחד אחר כך הגיעו עוד שלושה. עכשיו השב"כ לא רק מזמן בטלפון מהבית אלא מזמין מבקשי כרטיס מגנטי או אישורים לבוא לשיחה. תעודת הזהות נלקחת מהם והם ממתינים.שניים המתינו לשוטר – היו שם קנסות מ-1999 – אבל על קנסות כנראה אין חוק התיישנות. הפנינו לחיה (שכבר מכירה וטיפלה).
אחרי שחזרנו מבית אומר ( הפסקה במשמרת שמאפשרת לנו לראות מי נכנס ומי לא ) - השניים של המשטרה ספרו לנו שביום ראשון הבא הם יוכלו לבוא ולקבל את הדוחות לתשלום. אגב, הפלסטינים ממש לא מקפידים על חוקי התנועה ולעיתים קרובות אנחנו "חוטפות התקפי לב" כשפלסטינים עוקפים אותנו בקו לבן. הממתינים לשב"כ הוכנסו, נשארו שניים, ולמגנטיים נשארו 5 – קיווינו שיטפלו בהם גם אחרי שנסתלק. יצאנו ב-14:30. חוץ מזה ולמען התיעוד טיפלתי באישורים רפואיים שהגיעו מעו"ד ( אחרית הימים – מחסוםווטש עוזרת לעו"ד לקבל אישורי כניסה לטיפולים רפואיים ללקוחותיהם – הוי ציפורה לאן הגענו), ועוד אחד פנה היום ויטופל מחר. עדיין מצב הרוח של האנשים שפגשנו די ירוד – והמראות מעזה לא עוזבים.