חווארה, יום ג' 24.2.09, בוקר
הגענו אחרי השעה 8.00 וכצפוי, וכפי שרב המשמרות שלנו בחווארה לאחרונה, גם זו עברה בשקט ובלי כל חריגות.החיילים התנהגו אלינו בנימוס ובאדיבות. (אפילו לא דרשו מאתנו להתרחק מרחק 50 מ' מהיציאה מן המחסום) הסתובבנו חופשית בכל הסביבה וצפינו מכל מקום. (ליד מחסום המכוניות חייל ביקש שנזוז קצת, זזנו מבלי שהבנו מה שונה במקום זה או אחר, ראינו אותו דבר). אף חייל/ת לא הרים קול, התור התקדם בקצב סביר בהחלט ללא כל עיכוב. לא היה אף עצור או מעוכב בשום "מכלאה". את רב זמן שהותנו שם "בילינו" בשיחות עם המקומיים. אין כל חדש. השוק מתעורר טיפין, טיפין, קנינו בייגל, יש דוכני שתיה קלה, הנער עם הסוכריות, כרגיל, מסתובב בשטח. עדיין אין פירות וירקות - מי יודע, אולי גם הם יחזרו. איש אינו מבין במה זה הפריע ולאיש אין תשובה מתי תבוטל הגזירה.חזרו ונישנו הטענות, המאד צודקות, בדבר העדר שרותים ומי שתיה במקום.
למרות כל שכתוב לעיל, שלא יובן, חלילה, כאילו המצב נפלא. לא! - עדיין העוברים נדרשים להסיר חגורות, חושפים בטן ו"רוקדים" את "מחול המחסום". עדיין המציאות משפילה רק שאיכשהו כולם התרגלו למצב ועל השיגרה האיומה כבר לא מתלוננים.
בדרכנו, הלוך וחזור, בזיתא ובמרדא לא נראו כל חיילים ושום סגרים מיוחדים. בצומת זעתרא היו כ- 15 מכוניות בתור שנראה מתקדם בקצב סביר. אוטובוס אחד חנה בכיכר וכל נוסעיו הורדו וחיכו לידו. (מזל שלא היה ממש קר, בסה"כ היה יום אביבי למדי).
אנו תקוה שאכן, הידיעות שעוברות לאחרונה, כאילו המחסום אמור להתחסל, הן אמנם נכונות (אגב, מיד אחרי שנחנך ה"טרמינל" החדש אמר לנו המת"ק שהוא מועמד לחיסול בקרוב...).