בית איבא, שבי שומרון, יום ג' 10.2.09, אחה"צ

צופות: 
עמית יי,זהבה ג' (מדווחת)
10/02/2009
|
אחה"צ

15:30
בדרך למחנה הצבאי, תוך חיפוש המחסום של שבי שומרון, עוברות ליד המחסום החדש על הכביש לבית-איבא שלא מזמן הוקם אך עדיין לא מאויש. ליד המחנה הצבאי אנו מבקשות הדרכה מדברה.

שבי שומרון
15:40- המחסום נמצא. מעט מכוניות יצאו צפונה או הגיעו ללא עיכוב. המחסום לא מאויש.

 בית – איבא

16.10 – עוברות בתוך זרמים של מיםinfo-icon עד למחסום. אין מערכת ניקוז בכלל. הגשם איננו פוסק. המפקד המצונן והמאד צרוד ממהר לפגוש אותנו ולדווח עוד לפני שנשאל.שלושה מעוכביםinfo-icon נמצאו. לדבריו היה זה עונש חינוכי משום שהסתבכו בתיגרה. לאחר עשר דקות הם שוחררו.
התור ההומניטרי זרם. לא היו הרבה בתורים האחרים אך כלי הרכב התעכבו זמן רב יותר. בכניסה לשכם לא עצרו כלל לבדיקה. לא הולכי רגל ולא רכבים.

ביציאה משכם הבדיקות היו מדוקדקות.  שאלנו אם יש לכך קשר  עם מציאת המטען שלדברי

המפקד נתפס ביום הקודם, והוא אמר שהבדיקות הן כרגיל. הנהגים התאוננו על המתנה של שעה. לדברי המפקד תנאי מזג האויר אשמים. ובאמת כאשר החלה פתאום סופת ברד או אפילו גשם שוטף, נאלצו החיילים הבודקים לעכב את הבדיקות.

נוכחנו שכל החיילים היו הפעם בוגרי ישיבות ההסדר ששרתו שרות מקוצר והשרות במחסומים היה חלק ממסלול ההכשרה שלהם. עם זאת היו מאד מנומסים כלפינו, הרבו לשאול על תפיסת עולמנו הציונית והפרידה מהם הסתיימה בשעור בהסטוריה שונה מזו שהם הכירו.

נפרדנו בידידות.

חזרה לשבי שומרון

17.20 -  בהתקרבנו ראינו כלי רכב יוצאים ובאים ללא עצירה, אולם נוכחנו שהפעם המחסום היה מאויש בשני חיילים שהסתתרו מהגשם בתוך אחד ממבני המתכת הסגורים.אנו מתנצלות שהערנו אותם אחרת היה אולי המחסום נשאר פתוח.
הם הסבירו שמחסום זה פתוח בדרך כלל אלא אם ניתנת הוראה אחרת . לא  שאלנו ממתי הם איישו את המחסום. עם סיבוב המכונית שלנו כבר ראינו אותם בודקים מדגמית כלי רכב משני הכיוונים.
לדבריהם התחבורה דרכם יוצאת צפונה עד ג'נין ודרומה לשכם.