קלנדיה, יום ה' 12.2.09, אחה"צ
משקיפות: יעל י. אילנה ד. (מדווחת)
ענאתה, בית אל, עתארה
14.30 - 17.30
הכניסות לענאתה ולמחנה הפליטים שועפט היו כמעט ריקות - המחסום הצפוני חוזק עוד
יותר והחומה מגיעה כמעט עד אליו. נסענו דרך חיזמה ופנינו לכיוון בית אל.
אוטובוסים רבים נסעו בכביש הסלול למשעי והמואר, בדרכם להתנחלות ולמתחם החדש
הנראה כהרחבה שלה. בדרכנו חזרה עצרנו ליד המחסום ותמהנו מי הם המכובדים שמותר
להם להגיע בדרך זו לרמאללה. ראינו הרבה מכוניות עם לוחות זיהוי של דיפלומטים
(CD), כמה של האו"ם וכמה של הצלב האדום. בנוסף לאלה היו גם כמה עם לוחיות זיהוי
ישראליות. אחרי זמן מה ניגש אלינו חייל ובירר אם יוכל לעזור לנו. לשאלתנו ענה
שרק מכובדים (VIP's) ובעלי אישורים מיוחדים, לדוגמא רופאים ערבים ישראלים
העובדים ברמאללה, זכאים לעבור בדרך זו. הוא לא הכיר את מחסום ווטש ובשל תחושה
שלנו החלטנו שלא להאיר את עיניו. אף מכונית לא עוכבה ומרביתן גם לא נבדקו.
כנראה שקיימת מודעות שלא לעבור במחסום זה ללא האישורים המתאימים.
בדרך לעתארה ראינו פעמיים מוניות צהובות עומדות ליד שערים
שסגרו דרכים שהיו
קיימות בעבר.
כשהתקרבנו למחסום עתארה עצמו היה ברור שיש פקק תנועה קשה במקום. לקח לנו 40
דקות מלפני הגשר ועד למחסום. שתי משאיות ענק בכיוונים מנוגדים לא הצליחו לעבור
את הסיבוב מביר זית ואליה. התנועה בשני הכיוונים נעצרה ולא הייתה כל אפשרות
להתקדם או לחזור אחורנית. לבסוף הגיע ג'יפ צבאי והתנועה חזרה להתקדם. ראינו שכל
המכוניות מכיוון ביר זית הורשו להתקדם ללא בדיקה אמנם אחרי הפסקה ארוכה, אך זאת
לא בגלל המחסום. כשהגענו לפניה ראינו שני חיילים עם נשק שלוף מכוונים את
התנועה. הם לא היו ידידותיים במיוחד, רק ציינו שמצב כזה יכול לקרות. כשעברנו את
המחסום ורצינו לחנות פגשנו בעוד חיילים שנשקם שלוף שעמדו בדיוק במקום החניה
הרגיל שלנו. החלטנו להשאיר את מכוניתנו מהעבר השני של הגשר בכיוון הכפר עתארה.
כשצעדנו משם למחסום, צעק לעברנו חייל ממרומי מגדל התצפית שלא נמשיך ברגל דרך
המחסום. לשמחתנו מצאנו תלולית עפר שממנה יכולנו לצפות היטב בנעשה. כל המכוניות
הורשו לעבור אפילו ללא שמירה על רווח סטרילי ליד המחסום. נהגים רבים נפנפו לנו
בשמחה. לפחות עשרה חיילים בשירות סדיר עמדו במחסום בנשק שלוף ומאות מכוניות
עברו ללא כל בדיקה. נהג שנסע לכפר סיפר לנו שזה מצב של יום יום. אותם נהגים
שבחרו בדרך העוקפת ומגיעה למחסום מהצד נדרשו לחכות זמן רב עד שכל טור המכוניות
עבר. אחרי שכולם עברו נוצר תור חדש מכיוון ביר זית. בינתיים כבר לא היה לחץ
בעליה מהכביש הראשי ונראה שהכל נרגע. מונית צהובה אחת נעצרה וכל נוסעיה הורדו
לבדיקה. אחרי חמש דקות הוחזרו ניירות הנוסעים והמונית המשיכה בדרכה. התנועה
חזרה לזרום בקצב סביר והחיילים נצרו את נשקם. עזבנו.