בית לחם, ביתר, יום ב' 2.2.09, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
יעל י., אורית י., רות א., אילנה ד. (מדווחת)
02/02/2009
|
אחה"צ

בית"ר, ג'אבה

 14.00 – 17.30

מחסום ג'אבה ומחסום בית"ר עבר כבר זמן רב למדי מאז שלא התפצלנו והחלטנו לצאת ארבעתנו ביחד ולבחון מקומות "חדשים". נאמר שיש חשיבות בביקור במחסום ג'אבה (על הכביש המוביל מגוש עציון לעמק האלה), ונסענו לשם. הדרך יפהפיה, מצדדיה רקפות ובין העצים מציצות השקדיות הפורחות.במחסום עמדו כעשרה חיילים מובטלים היות והתחבורה דלילה וכולה של מכוניות ישראליות, שכמובן אינן נבדקות. כמה כלבי חוצות נובחים בעצב.

לא היה לנו מה לעשות שם והמשכנו למקום הבא.   שוב נסענו בנופים קסומים. הכביש שאינו משרת רק את המתנחלים, הרבה פחות חלק. עברנו לגדה המערבית אחרי צור הדסה והגענו למחסום בית"ר שהיה עמוס למדי. שיירה של מכוניות נעה מזרחה ללא כל בדיקה. המכוניות שנסעו מערבה האטו בהתקרבן למחסום אך גם אלה לא נעצרו. במחסום היו כמה חיילים ויותר מזה אנשי אבטחה אזרחיים, בנוסף שוטרים, חלקם ללא מדים ובמכוניות ללא סימני זיהוי. כשהגענו בדיוק עזבה אחת ממכוניות אלה, אחרי שנוסעיה הסירו את סורגי ההגנה של השמשה הקדמית ואת הנורה הכחולה שעל גג המכונית. שוחחנו עם מפקד המחסום חייל מילואים שמעולם לא שמע על 'מחסוםווטש'. הוא גילה עניין והיה נכון להסביר לנו את ההליכים הנהוגים במחסום. טנדרים ישראלים, עמוסי פועלים החוזרים מעבודתם עברו במחסום ללא הפרעה, מדי פעם נבדקה מרכולתם. המפקד סיפר שלעתים התכולה נבדקת גם על ידי משטרת המכס. העובדים הגרים קרוב מאד למחסום חייבים לנסוע למחסום תרקומיה ולהיכנס משם לישראל. אסור להם לעבור פה ולדבריו מרבית הפלשתינאים יודעים זאת ואפילו לא מנסים לצאת דרך מחסום בית"ר.במגרש שמול הכניסה הישנה לאל חאדר עמדו מוניות צהובות רבות מאד.