זעתרה (תפוח), חווארה, יום ג' 27.1.09, אחה"צ
בזעתרה נתפסו שני נערים מיידי אבנים ושניים שהיו לידם. קרוב לצומת בהמשך כביש 505 למג'דל . ארבעת הנערים נאזקו והושבו על שפת המדרכה. מאחר והמשטרה לא הגיעה לקחתם לחקירה, הקדשנו את רוב זמננו לצפיה מה יעשה בהם ומתי.
13:55 זעתרה אנו מבחינים בנערים היושבים בתנוחה מוזרה על שפת המדרכה וחיילים עליהם.
יורדות מהמכונית. חוצות את המחסום אליהם. החיילים עטים עלינו ונוגעים ודוחפים אותנו מהמקום בגסות . לאחר שאני מוודאת מי המפקד הידיים נשמרות על הרובים.
שני נערים זרקו אבנים על רכבים נוסעים בכביש. שניים היו לידם. כולם נאזקו, יושבו וסודרו בשורה . שני חיילים הוצבו עליהם והזכירו להם מדי פעם להשפיל ראש. חייל שם בקבוק קוקה קולה ריק לצד רגליו של אחד מהם וסימן לו היכן עליו להביט מעתה.
הקצינים ניסו לגרש אותנו מהתחום, "זה שטח צבאי סגור
" אבל לאחר זמן קצר ירדו מדרישתם.
המפקד סרן א: "אני כבר קורא למשטרה. מתפקידם לטפל בהם ולחקור אותם".
את זה שמענו פעמים הרבה, אך מכוניות המשטרה שחנו במחסום, עסקו בגביית קנסות מנהגים קשי יום ובעלי מכוניות דפוקות. את עינם צדה מכונית שבשטח המושבים ממוקם המנוע המאולתר. "אבי, בוא תראה איזה קטע" (שוטר לשוטר). ובינתיים כלבניות עוברות ממכונית למכונית לרחרח כאשר הנוסעים מורדים ומחכים ממרחק.
האזיקים לחצו וכאבו לידי העצורים ומדי פעם החיילים ניסו לשפר האזיקה. זה לקח להם זמן וכאב לנערים.
15:35 מגיע ג'יפ צבאי עם המג"ד ושני סגניו. מיד הוא מנסה את כוחו לגרש אותנו מהשטח הצבאי הסגור שלמתנחלים יש שם מכולת. ויכוח קצר שללא צו מתאים איננו יכולות לקבל את זה, והוא יורד מהניסיון. הוא מטלפן ומטלפן (למשטרה שתבוא) אבל אין משטרה לארוע כזה והנערים נענשים בינתיים. בשיחת הבהרה עם הסא"ל, הוא תוהה על עמדותינו. הוא במילואים כאן ובמקצועו איש שווק. "איך היית משווק את המחסומים לחו"ל"? זה רגע שהוא נעצר לרגע בשטף שלו ומנסה להבין את נקודת מבטנו. אבל הכל לא עוזר. הנערים מועברים לסככה מתחת למגדל להעביר את הזמן. נעשה קר ומאוחר ואנו עוזבות לאחר שעתיים וחצי, עם קצונה גבוהה בשטח שלא מצליחה להזעיק משטרה. מקוות שירסנו את היחס של שני החיילים השומרים. ממשיכות למחסום חווארה.
16:45 חווארה שלשה תורים ותור הומניטרי. רוב היוצאים הינם סטודנטים. כמאה עומדים בתורים. לדבריהם שעה בהמתנה. בתור ההומניטרי חיילת גסה נוגעת באנשים ומסיגה אותם לאחור כי לא הקפידו על הפס האדום, יפעת מתרעמת על כך לחייל. והוא עוצר את התור להטיף לנו.
איש צעיר בא אלי: המחסום זה אוניברסיטה, לומדים כאן להרוג את החיים"
נזכרתי בו מהמשמרת האחרונה בחווארה, כשבא אלי בהפתעה ואמר: "למה, למה היטלר השאיר 10% מהיהודים"?
הולכות לצפות בתור הרכבים. ממרחק מגיע חייל ושולח אותנו לעמוד אחרי הצפרדע. תוך דקה מגיע השוטר אילן. (איך כל כך מהר מגיעה המשטרה הפעם) נכנס לויכוח מתיש שנרחיק אחרי הבטונדה הצהובה ולא נפריע לתנועה. בינתיים יורד הערב והחיילים עוסקים בנו במקום בתורים.
הויכוח נגמר בלקיחת הפרטים שלנו.
חוזרות לזעתרה.
18:30 זעתרה ריקה ממכוניות וממתנחלים. חושך וקר.רק ארבעת הנערים עדיין יושבים וקופאים וסרן יובל אומר שהמשטרה עדיין לא הגיעה.
מצלצלות פעם נוספת למוקד, לזהרני, לדיצה.
הצלחנו להוציא טלפון מאחד האזוקים.
19:00 נסענו עם מצב רוח קודר. חנה בר"ג חזרה אלינו שזהרני בדרך אליהם.
21:30 מתקשרת לנער שנתן לנו את מספר הטלפון, אך זו טעות. עונה לי צעיר מטול כארם.
22:15 מצלצלת למוקד, לזהרני, לדעת האם הסתיימה הסאגה. זהארני: "כשהגעתי לקחו אותם לחטיבה ומשם שוחררו"...
סוף.