בורין (יצהר), בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, שער שומרון (קאסם), יום ו' 7.11.08, בוקר

 
8:15 שער שומרון. כמה נחמד, הכניסה מזרחה, לתוך הגדה לא מאוישת.
 
קצת אחרי אריאל, בכביש ליהודים בלבד, אישה זקנה דוחפת עגלת נכים בשולי הדרך.
 
8:40 זעתרה. שתי עמדות מאוישות, רק אחת בודקת. תור זוחל של שש מכוניות.
 
בורין/יצהר ריק לכל הכיוונים
 
 8:55 בית פוריכ.
גורשנו אל מעבר לקו הכחול. מספר מכוניות גדול מהרגיל ליום שישי ממתינות לבדיקה משני הכיוונים.
חלק מהחיילים יצאו להפסקה.
מפסיקים את בדיקת הרכבים - "כי זה לא בטיחותי כשרק שלושה חיילים פעילים במחסום".
כשאנחנו נזעקות למראה המכוניות הממתינות, המפקד מציע לנו לעשות במקומם את העבודה. אחר כך הוא מועיל
לגשת אלינו ומסביר שהחיילים במחסום עומדים 16 (או אולי 14) שעות ביום על הרגליים, ומגיע להם לנוח.
"אבל למה אתם בכלל נמצאים כאן?" אנחנו מקשות.  "כדי להגן על הישובים שלנו!" הוא מכריז ומצביע על ההתנחלויות שמסביב.
מנגנון של התעמרות באזרחים, חיילים וחיילות שעומדים 16 (או 14) שעות על הרגליים,  בשביל לפקח על מעבר של תושבי שלושה ישובים שיושבים בשוליה המזרחיים של שכם. היגיון של אימפריה. 
 
9:30 חווארה.
בתא המעצר בחור צעיר שגר בחווארה. הוא חזר משכם לביתו. כאשר הגיע למחסום, החיילים אמרו לו שהוא 'בינגו' ושמו אותו במעצר. כבר חצי שעה שהוא מחכה שקללת הבינגו תוסר מעליו. החיילים מסרבים לדבר איתנו. אוויר.
בחורה צ'כית שיצאה משכם מספרת לנו כי תושבי בלטה טוענים כי כל לילה נכנסים מתנחלים לקבר יוסף ועושים בלגנים. היא לא בטוחה במהימנות מקור הידיעה, אבל זה מה שמספרים.
החיילים מפסיקים לבדוק מכוניות שיוצאות משכם, כי המפקד התרחק והורה להפסיק עד שהוא יחזור.
כשהוא שב, הפעילות אינה מתחדשת מיד: לאחר זמן מה נקראים בחזרה החיילים לעמדת הבדיקה, הם מתנהלים לאיטם, נעצרים, ומועילים בסופו של דבר להתחיל שוב בהעברת מכוניות.
10:00 המפקד שחזר מענייניו משחרר את העציר. "אני לא בינגו, אני בן-אדם" אומר העציר לחיילים.