בית איבא, יום ג' 27.1.09, אחה"צ

צופות: 
תמי כ. ודליה ג.
27/01/2009
|
אחה"צ

  15.45 בית איבא.
ריק. אין מכוניות. במחסום הולכי הרגל גם כן כמעט ריק.  לדברי החיילת היה כאן מלא לפני חצי שעה. שאלנו על כך את המפקד והוא לא הבין למה היא אמרה כך...
במסלול ההומניטרי יש זרימה.איש המת"ק ישנו, אך איננו רואים אותו.סטודנטים שפגשנו אמרו לנו שהסימסטר התחיל. אמנם אנו רואות את הנשים במסלול ההומניטרי נושאות מחברות וספרים, אך מספרן מועט. כך גם גברים.האוירה שקטה. מפקד המחסום מסביר פנים, ומעוניין לשוחח איתנו, למרות שדעותיו ימניות לחלוטין."הרווחתי" התייחסות של כבוד מצדו כשנודע לו שבני היה נווט במטוס פנטום. התעניין מה דעתו של בני על פעילותי, עניתי שהוא גאה בי. המפקד הקשיב...

מכוניות היוצאות משכם נבדקות, אך לא בקפידה. בעיקר מבקשים תעודות זהות.
חייל הביא "עוקף מחסום", אך המפקד רק בדק את תעודתו ושחרר אותו. צייַנו זאת לשבחו.המפקד אמר לנו שגדודו – שמשון – יסיים כאן ביום שני, ואז יגיע גדוד נחשון.

16.30 יש מעט יותר אנשים ולכן נפתחת הקרוסלה השנייה. המסלול ההומניטרי זורם.

16.40 סאלח – איש המת"ק – בא לומר לנו שלום. נפרדנו ממנו ומהמפקד ועזבנו את המחסום.
 בדרכנו החוצה פגשנו שני סטודנטים לרפואה וטרינרית. הם גרים בקלקיליה, לומדים את לימודי התיאוריה באוניברסיטת אל נג'אח בשכם. לעומת זאת, עבודה מעשית הם עושים בחווה בטול כרם השייכת לאל נג'אח. (מעניין).