בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום א' 14.12.08, בוקר

צופות: 
שרון ו., דיצה י.
14/12/2008
|
בוקר

 7.45  זיתא – כרגיל, מחסום סלעים.

7.55 
זעתרה: 6 מכוניות ממערב.
אנו ניגשות למחסום הצפוני. מפקד המחסום רץ לקראתנו ומושיט לנו דף שנושא את שמו של איציק בר, מח"ט שומרון, ובו הוראה שלא לעבור את קו התיאום הבטחוני, "הקו הלבןinfo-icon" שבמחסום, זאת מחשש לבטחוננו ולמניעת ההפרעה לתפקוד החיילים. ועוד מצויין בדף שהמפר הוראה זו עובר עבירה וצפוי לעמוד לדין. כל הכבוד לצה"ל שמקדיש לנו זמן כה רב מזמנו ודואג לבטחוננו, יצר לנו מלבן שארכו -4-5 מ' שמשורטט לתלפיות, ומרשה לנו לעמוד בתוכו.
עם זאת יש לציין שהרכבים שעוברים במחסום לא נבדקים.

8.10 
בית פוריכ: הנוף השתנה לחלוטין. מחסום צהוב פתוח במתחם שהמתינו בו הרכבים, השטח ריק לחלוטין, אין מכוניות, "בית הקפה" גם הוא נעלם. גם הקרוסלות ריקות, אין הולכי רגל. העוברים משכם ואליה נוסעים במוניות שאינן נבדקות.

8.20 
עורטא: משאית אחת במחסום החדש שהוזז דרומה, נהגה מורד לבדיקה, אך מיד עולה חזרה לרכב וממשיך בדרכו. לדברי החיילים לא יהיה יותר "גב אל גבinfo-icon" במחסום.

 8.50 
חווארה: עצור אחד במחסום, אין אפשרות להתקרב אליו ולדבר איתו.
המעבר לשכם, שמיועד, כפי שכתוב מעליו, לנכים – פתוח, והנכנסים לשכם עוברים בו במהירות. ת. נציג המת"ק, מסב תשומת לבנו לאשה שצוחקת על שכולם עוברים במעבר לנכים.
כ-60 איש בקרוסלות ביציאה משכם. הישיבה של החיילים הבודקים למעלה, סגורים, יוצרת אוירה מנוכרת, לא אנושית. הקרוסלות החדשות ביציאה מהמחסום חורקות ברעש צורם, קשה לסובבן, ואנו מוצאות עצמנו מסבירות לעוברים, שמתקשים להזיזן ומחפשים דרך מילוט אחרת מהמחסום, שצריך להפעיל עליהן כוח. ת', נציג המת"ק, גאה במחסום החדש וער לתיקונים ולשיפורים שיש לעשות בו.

ע', המפקד, שניגש אלינו ומעוניין לדבר אתנו, לא מרוצה מהסידור החדש של בדיקות פחות קפדניות וחושש מפיגוע. כשאנו מצדדות בבדיקות קפדניות, אך זאת בכניסה לישראל, אין הוא מבין על מה אנחנו מדברות, מה זאת אומרת שהשטחים שבו יש ישובים יהודים – ההתנחלויות – הם לא שטח ישראל?


9.10 
אנו עוברות למקום מעבר הרכבים. מוזר ללכת, לשם במקום של ה"תור ההומניטרי" הקודם, ולעבור חפשי את כל קוי האיסור. הרכבים לשכם נכנסים ללא בדיקה. משכם המכוניות נבדקות, לעתים גם תא המטען נפתח, ועל אחד הנהגים היה להביא לבדיקה בגורמן מכשירים לא מזוהים שהיו במכוניתו. אך הבדיקות מהירות.
9.35  חזרנו לקרוסלות. העצור כבר לא היה שם.
המעבר לנכים בכניסה לשכם נסגר וכ-40 איש ואשה מצטופפים סביב הקרוסלה  שנאלצים לעבור דרכה כעת. למה? מסיבות בטחוניות. מתברר שעד שעה 9.00 המעבר פתוח ואז סוגרים אותו. נפתח, לדברי ת., אם מתגודדים לידו יותר מ-50 איש.


חייל שולח פלסטיני אחר למעצר, וזה מוחה בכעס, הוא טוען שכל יום הוא נעצר ל-3-4 שעות, וזאת בשעה שלא עשה דבר. אליו אי אפשר היה לגשת, אך אחיו מסר לנו את פרטיו. ביקשנו את ת', מהמת"ק, שיברר. הוא ניגש אליו אך טען שהמעוכב בבדיקה, ימתין חצי שעה-שעה, לא יותר. ת' התייחס לכך כאל משהו סביר לחלוטין. כאילו: מה הבעייה שיבלה בתא המעצר את כל הזמן הזה?

10.10  עזבנו את המחסום. ב- 13.00 התקשרתי לעצור. השתחרר לדבריו לפני כשעה.