דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ד' 24.12.08, בוקר

צופות: 
ציפי ז'ק, מיכל צ' ( מדווחת )
24/12/2008
|
בוקר

06:00 -  10:00

סנסנה 
ברבע לשבע כבר ריק, או שלא הגיעו הפועלים או שעברו כמו שצריך. גם המשאיות כבר מעבר למחסום, פותחים להן מוקדם כנראה.


כביש 60 
קר, רטוב, שומם. רק ילדי בית הספר הולכים בצידי הדרך, מעניין אם מישהו מאיתנו היה מסכים שכך ילדיו יגיעו לבית הספר. כל החסימות כרגיל. דורה אל פאוור  – פתוח, הפילבוקס מאויש.  צומת הכבשים – כנ"ל .


חברון
מיד בכניסה לחברון, אחרי השער הצהוב, מול המאחז חזון דויד שמשמש כבית כנסת, עומד ג'יפ מאבטח, הראשון מבין שרשרת כלי רכב צבאיים שנראים בכל פינה בחברון. מסביב לבית המריבה תלתליות וכלי רכב צבאיים וחיילים רבים – מעניין כמה זמן הוא יהיה סגור?

ג'יפ עומד גם בכניסה לציר המתפללים, בכל צומת ג'יפ צבאי. מחסום בית מרקחת – ריק, גם החיילים מתחבאים מפני הגשם והקור, הילדים עוברים ללא הפרעה.
מחסום תרפ"ט ותל רומיידה – עוברים הילדים ללא הפרעה. צפינו וראינו שאף אחד לא מתבקש לעמוד מאחורי הקו האדום כפי שנהגו חיילי גולני. קשה להשתחרר מההרגשה שמה שהיה שם קודם נבע ממוטיבציית יתר של היחידה הקודמת ולא צורך אמיתי. המשטרה פגשה אותנו וברכה אותנו לשלום, ולא מנעה מאיתנו לעשות את המשמרת. הקור גרם לכולם להיות יותר קרים ולא הייתה התלהמות באוויר אלא רק הייאוש של חברון. בזכות נס חנוכה לא ראינו את המתנחלים וילדיהם והיה הרבה יותר נסבל להיות שם.
בית ענון - שיוך - חברון  -  המון ילדים על הכביש, חצו אותו ממש בסכנת נפשות – אין מעבר חצייה, שלא לדבר על גשר עילי לילדי הפלסטינים. היה לנו רעיון ליצור שם מעבר החצייה מסומן בלבן במו ידינו. אולי נעשה זאת יום אחד....


חזרנו דרך כבישים 356 , ו-317 - הכל שומם,  אפילו המכולת בצומת זיף שאנחנו קונות בה ירקות ריקה מסחורה, ושוב -   שגרת כיבוש מייאשת.