בית איבא, יום ג' 6.1.09, אחה"צ

צופות: 
מקי ש., מירב א. (מדווחת)
06/01/2009
|
אחה"צ

עזה נטחנת עד דק במרחק עשרות ק"מ ספורים, אבל בגדה שגרת המחסומים נמשכת.

13:30-14:50

משיחה עם אנשים בדרך למחסום שמענו שהמחסום היה סגור במשך למעלה משעה בצהריים. גם החיילים במחסום מאשרים את האינפורמציה הזו. "היה חפץ חשוד" הם אומרים. מישהו שכח שקית. סגרו את המחסום, הזמינו חבלנים.

פעילות שתי עמדות לבידוק של הולכי רגל: אחת לבידוק רגיל והשניה למעבר מהיר של נשים, מבוגרים וילדים. יש מעט הולכי רגל. הנבדקים במסלול הרגיל צריכים לרוקן כיסים, להוריד חגורות ולפעמים גם לחלוץ נעליים. בשני התורים מפרקים תכולת תיקים.

גבר בשנות השלושים שלו מגיע עם שקיות עמוסות למחסום ומנסה לעבור בתור המהיר. החיילים מחזירים אותו לתור הרגיל. הוא מתחנן שיבדקו אותו ויתנו לו לעבור בכל זאת, הוא ממהר, סוחב חבילות כבדות ואם יחזור לעמדת הבידוק השניה הוא יאלץ לחכות את התור מהתחלה. החיילים לא נענים לתחינותיו והוא חוזר על עקבותיו.

החיילים בעמדת הבידוק המהיר מתחלפים והחייל החדש צועק על העוברים ("עצור שם, פתח את המעיל" הוא צורח על אזרח אמריקאי שלא מורגל בנוהלי המחסום) ומסתלבט עליהם ("סחה על העניבה" הוא אומר לצעיר מהודר שנבדק על-ידו).

החיילים מקבלים את נוכחותנו בעוינות שקטה, עד שאנחנו מוציאות את המצלמה. אז הם מתנפלים עלינו: "אסור לצלם", "אל תצלמו אותנו", "זה שטח צבאי", "יש צו של המח"ט שאוסר עליכן לצלם במחסום". הם מנסים עלינו את כל הארסנל, מאיימים לקרוא למשטרה. אנחנו לא משתכנעות ואז הם מתחילים לצלם אותנו ומנסים לחסום את האפשרות שלנו לצלם.

קצין המת"ק במחסום אומר לנו שהשמועות שיבטלו את המחסום לא נכונות. מחסום הזרוע החדש שנמצא בכביש הכניסה לכפר בית איבא לא אמור להחליף את המחסום הנוכחי, לפחות לא עד כמה שהוא יודע.