בית איבא, ענבתא, יום ה' 23.10.08, בוקר

צופות: 
ציונה א. ורחל א-ת (מדווחת)
23/10/2008
|
בוקר

המחסומים ריקים יחסית. מעט הולכי רגל ומכוניות. בכל מקום רואים משפחות מוסקות זיתים ורכז הבטחון של עינב מסביר לנו שהם יושבים על אדמות של פלסטינים.

מחסום בית איבא
 
7:50 – אנשים בודדים מחכים ביציאה משכם ומעטים עוברים בכניסה ללא בדיקה. ביציאה הבדיקה הרגילה והיוצאים נעמדים לחגור את החגורה ולארגן את חפציהם להמשך הדרך. בהגיענו, פלסטיני ישראלי מעוכב ביציאה משכם בחשד שתעודת הזהות מזויפת  ומשוחרר כעבור 5 דקות. 
יש כלבנית ומעבר המכוניות.
 8:00 – למכונית טרנזיט לא ניתן לצאת משכם. הוא עושה סיבוב חזרה לשכם ובגלל הגדר לא ניתן לנו להבין מה קרה. כנראה אין לו רישיון יציאה. למכונית אחרת לא נותנים להיכנס, כנראה מאותה סיבה. מסתבר שהם לא מפסיקים לנסות את מזלם... כאשר עברנו לצד מעבר המכוניות ניגש חייל לבקש שנעזוב כי אנחנו מפריעות. ענינו לו שמותר לנו להיות במקום ובכל מקרה, אנחנו מוכנות לדבר עם המפקד. הוא הלך למפקד (שלצערי לא שאלנו לשמו). אחרי ששמע אותנו המפקד הוא לא ראה שום סיבה לבקש מאיתנו לעזוב. במשך זמן שהותנו הגיע מספר המכוניות הממתינות עד 10 מכוניות.

מחסום ענבתא – 9:30 –
אין כלל תור משני צידי המחסום.
 כמה מטרים מהכביש אנחנו רואות משפחה מוסקת זיתים וניגשות אליהם. בשיחה, תוך שתיית התה הם המרמייה, מסתבר שאחד מבני המשפחה הלך ביום רביעי למסוק במטע צמוד להתנחלות עינב. שומר הישוב סילק אותו מהמקום למרות שהיה לו אישור והחיילים במחסום אמרו לו שהוא יכול לעלות למטע. נאמר לו לבוא ביום ראשון.
התקשרנו לזכריה מרבנים שומרי משפט כדי להבין יותר במדוייק את מה שקרה (הערבית שלי מאוד דלה לצערי) וגם כדי שינסו לעזור להם. אני מעבירה את הפרטים גם לגורמים נוספים בקואליצית המסיק. אולי יוכלו לעזור להם.
 עלינו לעינב לברר מה קרה.
היו במחסום כמה חיילים וקומנדקר והשומר היה אדיב מאוד וצילצל למישהו להגיד שיש כאן נשים ממחסוםwatch עם שאלות בעניין המסיק. הוא אמר שמייד יגיע רכז הביטחון לדבר איתנו. כעבור מספר דקות הגיע הרכז, מאיר.
גם הוא, באדיבות ובנימוס (נראה כאילו שקיבלו הוראה להתנהג יפה איתנו), הסביר לנו שיש פלסטינים שיש להם מטעי זיתים בתוך היישוב. כמובן שזה לא בתוך היישוב אלא בשטח הענק המגודר כמתחם היישוב. אנשי המקום מאוד "נחמדים" ואם יש אישור והפלסטיני מראה להם שהוא בעל המקום הם נותנים לו, בזמן שהוקצב באישור, להיכנס למטע שלו ולמסוק. הם אפילו מאפשרים לבני המשפחה להיכנס ולעזור לבעל החלקה. גם עכשיו יש שתי משפחות שקוטפות. 
מדהים! רכז הבטחון פשוט אמר לנו שההתנחלות יושבת על אדמות פלסטינים והם, הפולשים לשטח, מבקשים לראות את האישור של בעל המקום ורק אז מאפשרים לו להיכנס.  עוד אבסורד מנפלאות הכיבוש. 
שאלנו איך הם נכנסים לישוב ונאמר לנו שיש שער מיוחד שהצבא פותח להם בבוקר ואחר הצהריים. כאשר שאלנו אם אפשר להיכנס לפגוש אותם הוא לא איפשר לנו וכאשר ביקשנו להגיע לשער לפלסטינים הוא אמר שנצטרך ג'יפ בשביל להגיע. הפלסטינים מוציאים את הזיתים על חמורים.
בהמשך ראינו דרך עולה מהכביש. עלינו בה עד לגבעה שצופה על כל האזור, כולל כמה עשרות בתים של עינב והגדר שמקיפה שטח ענק מסביבם. לא המשכנו עד השער כי הדרך באמת נעשתה קשה מדי.