דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום א' 14.12.08, בוקר

צופות: 
לאה ש., פאולה ר. (מדווחת)
14/12/2008
|
בוקר

06:45 – 10:30


את רוב המשמרת "בילינו" בחברון, בצפייה בחיילי משמר הגבול אשר עיכבו צעירים בדרכם ללימודים ולעבודה במקומות שונים בעיר, לפרקי זמן של עד חצי שעה.


כביש 60
לא נתקלנו במחסומים או בנוכחות צבאית כלשהי. 
 

מעבר סנסנה-מיתר

בשעה שבע ראינו הרבה פועלים בצד הישראלי מחכים להסעותיהם אך גם הרבה טרנזיטים המתינו לשאר הפועלים שעדיין חיכו בצד הפלסטיני למעבר. המעבר היה מהיר.

זה גם היה יום של ביקורי אסירים והמשפחות חיכו למעבר שאמור להתחיל עם תום בדיקת הפועלים.

משאיות רבות מאד חנו בצד הפלסטיני וכפי שא' הסביר, הם אמורים להעמיס חול שמשאיות ישראליות יפרקו.

לאורך הכביש עד צומת שיוך לא ניכרה נוכחות צבאית.

חברון

למחסומי תרפ"ט ובית המרקחת הגענו מאוחר, לאחר מעבר התלמידים, ולכן הם היו שוממים. גם במעלה כביש תל-רומיידה ישבו בתוך הבודקה שני חיילים ולא היו מעוכביםinfo-icon. הגענו מאוחר כי צפינו במעוכבים באחת מהפניות מהכביש שיורד מבית המריבה (במקום קוביית בטון עם כיתוב "שכונת גיבורי חברון"): 4 חיילי משמר הגבול עיכבו 6 צעירים שחלקם היו בדרך ללימודים וחלקם לעבודה. צפינו חצי שעה, בין 07:45 – 08:15. כששוחררו, מייד עצרו החיילים קבוצה נוספת. לדבריהם זו פעולה שגרתית. גם הפלסטינים ציינו שזה מעשה שבכל יום. פנינו ללשכת הדובר, להדר, שבאמת פנתה אליהם ואף חזרה אלינו, וייתכן והטלפון עשה את שלו בסופו של דבר.

בכניסה לסמטה אחרת שוב פגשנו בטנדר של משמר הגבול ובחיילים שעצרו למשך 10 דקות צעיר. מדוע? "היו זריקות אבנים", הייתה התשובה. למקום הגיעו עובדים של עיריית חברון בטנדר של העירייה כדי לבצע תיקוני חשמל, בעקבות פעולות הבריונות של המתנחלים. הם חיכו לאישור מצד הצבא כדי להתחיל בעבודה. "צריך לתאם, לא?" הסביר המפקד החייכן במקום. זה היה באמת מראה הזוי, לצפות ברכב פלסטיני באזור של הפס הצהוב שאוסר על מעבר כלי רכב פלסטינים.

מכל מקום בעיר שמענו את הרעש שבקע מאולם השמחות שליד המערה. לאה פנתה למשטרה ואלי זיתון אמר שרק המשרד להגנת הסביבה יכול להורות על הנמכת המוסיקה ובכלל אין לו מכשיר לבדיקת הדציבלים.