בית איבא, יום ג' 30.12.08, אחה"צ

צופות: 
ריבה ב. ונור ב. - כתבה וצילמה
30/12/2008
|
אחה"צ

בדרך לדיר שראף, לצד זרועות הברזל החדשות, נוספו שתי עמדות ממוגנות.

15:25 מחסום בית איבא
מכנסיים, סוודר, חולצה, זוג נעליים וחגורה. ערימת הבגדים זרוקה מול הקרוסלה, כך שהיא נראית היטב לגברים העומדים בתור (צילום עליון משמאל). מפקד המחסום נ': "מה לא שמעתם? זה של המחבל שתפסתי היום. יכולתי להרוג אותו, ויתרתי לו". טוב שכך עשית", אומרת לו ריבה. "זה לא טוב", הוא עונה, "הייתי צריך להרוג אותו. אני יהודי טוב מדי". הוא מספר גם שהמחבל היה נער בן 16, תושב שכם.

התורים ארוכים למדי, גם התור הצדדי המשמש נשים וגברים מבוגרים.
רק אשנב אחד עבור הגברים הצעירים (במקום שניים כנהוג כאן, לאורך כל שהותינו במחסום). הגברים מסירים שעוני יד וחגורות, רבים מהם נאלצים לחלוץ היום נעליים (צילום תחתון), לפני המעבר תחת גלאי המתכות, מוסרים את תעודות הזהות ותיקי היד לבדיקה דרך אשנב קטן, לחייל היושב בתוך עמדה ממוגנת.
החייל המאבטח את התור הצדדי, מכוון את רובהו אל העומדים בתור. לפעמים קנה הרובה ממש נוגע בזרועם.

ב 16:00 מתחילה תנועת הולכי רגל בכיוון הכניסה לשכם, ללא בידוק.

יש מעוכב, בצינוק, אין לנו גישה אליו. המת"ק א' אומר שהבחור התחצף. אחר כך אמר לנו נ' מפקד המחסום שמדובר ב"בינגו, הוא מעוכב עשר דקות" (לא יתכן. אנחנו כבר היינו במחסום כעשרים דקות לפני שקיבלנו תשובה זו). המעוכב היה עדיין בצינוק כשעזבנו ב-16:40.

15:35 גבר מוחזר לאחור לאחר שעבר את המחסום דרך התור הצדדי. חייל מוליך אותו לצינוק לבדיקה. "בדקו שאין לי חגורה", הוא מסביר לנו באנחה. 

16:10 גבר בן 39 ולו ארבעה ילדים רוצה לעבור בתור הצדדי. בשום פנים ואופן לא. מתחיל ויכוח שסופו ידוע: "לאוורה".

תנועת רכבים - נתיב אחד בכניסה לעיר, שניים ביציאה. התנועה רבה בשני הכיוונים. נבדקות תעודות זהות. הרכבים מתקרבים לעמדה כשאר חייל מאשר זאת בתנועת יד. הבדיקה מהירה יחסית. תא מטען נבדק רק כשהיה כאן המ"פ.

המ"פ, י', הגיע לכבודנו. א' מפקד המחסום (המפקדים התחלפו מעט אחרי שהגענו) התלונן על כך שאני מצלמת בשטח המחסום. "מותר רק עשרים מטר מכל כיוון". המ"פ מדגיש שאלה הוראות המח"ט. מתפתח ויכוח. אנחנו מזכירות שהמחסום איננו שטח צבאי סגורinfo-icon, י' טוען שדווקא כן. אנחנו אומרות שכאזרחיות אנו לא צריכות להשמע להוראות מח"ט ומבקשות ממנו לבדוק את עמדת הפצ"ר בעניין. בסוף הוא אומר "רוצות לצלם, תצלמו".

מהמ"פ אנחנו לומדות שהמחבל בן ה-16 כבר בבית. "השב"כ שחרר אותו הביתה".
"זה לא מוזר?"הקשנו.
הוא מושך בכתפיו, "בטח כי הוא צעיר".
"הוא הלך הביתה ערום?", שאלנו.
"עם מכנסיים קצרים".

א' נציג המת"ק סיפר שתפסו גם את אחיו של אותו נער מעבירים מטענים. הוא טוען שהנער רצה להיתפס כדי שיוכל ללמוד בכלא הישראלי על חשבון ישראל.

מראות מחסום – גבר מתנצל בחיוך על הכרס כשחייל ממשש. אישה עם ילדה חולה רוצה לעבור מהר ולא ניתן לה. אב צעיר מסיר את השמיכות בהן עטוף בנו התינוק, להראות שבאמת יש רק תינוק בתוך הצרור המהודק היטב מול הרוח הקרה.

בדרכנו החוצה מהמחסום סיפרו לנו נהגי מוניות שהנער עמד בתחתונים וגרביים שש שעות, מ-10:00 ועד 14:00.

16:40 המשכנו לקלקיליה.