ג'בע (ליל), חיזמה, עטרה, עטרות, קלנדיה, יום ב' 8.12.08, אחה"צ

14:10: 
נסענו לקלנדיה דרך מחסום עטרות.  התנועה
בשעה זו הייתה דלילה בשני המחסומים.

14:50: 
עטרה.החיילים שעמדו במחסום לא הפריעו
לתנועה שזרמה מכל הכיוונים.לא היו תורים
בכלל.

15:50: 
קלנדיה.שני מסלולים פועלים ואין תורים.

16:00: 
משפחה מאבו דיס, שני הורים בשנות החמישים
עם אישורים מלווים בבתם בת ה-12,מנסים לעבור
במחסום כדי לבקר את בתם השנייה ונכדותיהם
הגרים בירושלים.  החיילת במסלול 4 צועקת
עליהם בגסות (וכולם שומעים דרך מערכת הכריזה)
שהקושאן (תעודת הלידה) של הילדה לא טובה
כיוון שזו רק צילום.היא המשיכה לצעוק
שההורים יוכלו לעבור אבל בלי בתם בת ה-12(!)
ומצווה על המשפחה לצאת מהמחסום.כיוון
שכל הילדים מסתובבים עם קושאנים מצולמים,
לא הבנו מה הבעיה.  טלפנו למת"ק וסיפרנו
מה קורה לחייל בשם שגיא שאמר שהוא יברר. 
כעבור כמה זמן הוא חזר והסביר שהבעיה לא
הייתה בצילום אלא בעובדה שהקושאן היה פלשתיני
ולכן לא כשר, לא קביל.  ילד פלשתיני חייב
באישור מעבר בדיוק כמו מבוגר, שלא כמו ילד
להורים עם ת.ז. כחולה.אף אחד לא היה מוכן
להגמיש את הכללים ולהתחשב במשפחה ובחג. 
לא יכולנו לעזור.

שני מסלולים עדיין פעלו.מעט אנשים בכל תור.ההמתנה
התארכה כיוון שהחיילים לא פעלו ביעילות. 
השוטר שאול הגיע לחדר הבקרה בין מסלולי
4 ו-5.  הודות לנוכחותו התקשחו הנוהלים
עוד יותר ואף אחד לא נהנה מהספק.

16:45:החיילים מודיעים שמסלול 5 מיועד לבעלי ת.ז.
כחולה בלבד.

ממערכת הכריזה נשמעות צעקות לממתינים.הצעקות ממש מכאיבות באוזניים.

מתחיל להחשיך
ונעשה קר.כך נערכת מדינת ישראל לקראת
חג הקרבן שחוגגים הפלשתינים.איזו הרגשה
איומה.

17:00: 
מעט אנשים במחסום, התורים עדיין קצרים. 
סיימנו את המשמרת.   בדרך חזרה לירושלים
עברנו במחסום ליל וראינו להפתעתנו שהכביש
תוקן והוא שוב חלק ולא מגולח.  החיילים
בליל לא הפריעו לתנועה שזרמה.  בחיזמה
לעומת זאת התורים התארכו עד לכניסה לכפר.