בורין (יצהר), בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ב' 17.11.08, אחה"צ

צופות: 
יעל ס', זהבה ג' (מדווחת)
17/11/2008
|
אחה"צ

 


צומת זעתרה/תפוח

14.05 - ספרנו כ-20 כלי רכב ממתינים  בשני מסלולים מכיוון צפון דרומה. מצד מערב נבדקות רק  המכוניות הפלשתינאיות. משאר הצדדים התנועה חפשית.
 

14.25 - מחסום פתע של משמר הגבול ליד בורין/יצהר.

בית פוריכ

14.35 - במגרש החניה מספרים לנו שני פלשתינאים על נערה שנראתה נלקחת  ליד המחסום מכוסת עיניים (לא אמרו אם היתה גם באזיקים) על ידי רכב צבאי.

כשהתקרבנו למחסום מהר לקראתנו המפקד להודיענו שלא נתקרב ושמותר לנו לעמוד רק בקצה המחסום ליד התחלת קיר המעבר.

לשאלותינו על הנערה ענה בחטף שזרקה אבנים ולא היה מוכן להוסיף דבר. שאלנו אם יש מעוכביםinfo-icon וענה שיש ולא רצה לומר כמה ומדוע. ראינו מרחוק מעוכב אחד.

התור להולכי רגל מכיוון בית פוריכ היה עמוס למדי. במסלול ההומניטרי עברו מהר יותר. בשאר המסלולים בדקנו שהות של חצי שעה בתורים היוצאים מבית פוריכ. בכיוון ההפוך התנועה קטנה יותר.

משום מה השאירו רק נתיב אחד לכלי רכב לשני הכיוונים. מי שמגיע מדרום והם בודדים, ממתין לפעמים כמעט שעה עד שמניחים לו לעבור. רוב התנועה מגיעה מצפון ונבדקת מדגמית.

הגיעה קבוצה של שלושה קצינים בראשם סגן-אלוף דורון האחראי על פעולת המשטרה הצבאית במעברים (כך הוא הסביר את תפקידו). היה אדיב ומנומס אך על תלונותינו ביחס להתנהגות מפקד המחסום טען שאנו רשאיות רק לשאול לכמה זמן יישאר המעוכב ולא לשאול מדוע עוכב. לגבי הנערה שנלקחה לא היה מוכן להסביר.

כאשר בקשנו ממנו מספר טלפון שיאפשר לנו להתקשר אליו בשעת הצורך, התחמק מכך וענה שהוא מקושר היטב עם חנה ב.

חווארה

15.20 -  ליד החניון הסואן הבחנו ברכב משטרה חונה ממערב למחסום ושוטרים אוזקים שני נערים, קושרים את עיניהם ומורידים אותם על ברכיהם. נגשנו אליהם אך לא הצלחנו לדבר אתם כי הם סרבו לדבר. הבחנו שהם מאד צעירים. החיילים שעמדו על ידם  היו מוכנים לומר שהם נתפסו במעבר במחסום משכם והעבירו משהו "לא טוב". קצין המשטרה שראה אותנו ניסה לגרשנו בצעקות ואז הגיעה אשה פלשתינית שצעקה על אחד הבנים והבנו שהייתה אמו.

גם היא גורשה אתנו אך הייתה דוברת אנגלית מספיק טובה שניתן היה להבין מדבריה שהבן וחברו  שהם בני 16, נשאו צילומים שלהם כשהם נושאים נשק. לדבריה עשו זאת במסיבה, לשם משחק, ברובה שקבלו משוטר פלשתיני. צפינו כיצד מצמידים את רגליהם זה לזה באזיקון , מכניסים אותם למכונית המשטרה ומסיעים אותם.

ראינו  במחסום את אותם שלושת הקצינים מהמשטרה הצבאית ומיהרנו אליהם. מה שמסר לנו סגן-אלוף דורון היה שבנוסף לתמונות נשא כל נער גם סכין ארוכה. (זה מה שנאמר לו). מסרנו לאמו של הנער את הדברים ואילו בעלה סיפר שנסע בעקבות רכב המשטרה ולדעתו הנערים הוכנסו למחנה "עופר". ניסינו לקבל מידע נוסף מהמוקד ההומניטרי הם חזרו אלינו עם אותו מידע שנמסר לנו קודם. הם לא ידעו להסביר מדוע הנערים נלקחו על ידי המשטרה ולא על ידי הצבא.

רק לאחר שנעלמו הורי הנער גילינו לצערנו שלא הספקנו לקבל שמות ומספר טלפון כדי לברר  מה עלה בגורלם.

במחסום עצמו לא היו מעוכבים. המסלול ההומניטרי פעל והממתינים בתור היציאה הרגיל משכם המתינו כחצי שעה. היציאה מחווארה לכיוון שכם חפשית.