דרום הר חברון, חברון, סנסנה, תרקומיא, יום א' 23.11.08, בוקר

צופות: 
פאולה ועפרה
23/11/2008
|
בוקר

6:45 – 10:30

6:45 – מיתר - סנסנה

בשעה זו נראה שמרבית הפועלים עברו. יש עוד כמה עשרות פועלים בתוך השרוול עצמו והרבה פועלים בחניה בצידו הישראלי של המחסום. אנחנו ממשיכות הלאה כי לא נראה שיש בעיות.

חברון

בסמוך למקום בו הייתה חוות פדרמן הוקם אוהל 12 של הצבא. לא ברור לנו מהכביש האם מדובר בהתנחלות חדשה של המתנחלים בשטח או בעמדה חדשה של הצבא (פחות סביר).

אנחנו מגיעות לחברון בדיוק בשעה שהילדים צועדים לבית הספר.
תל רומאיידה – מרבית הילדים עוברים בלי להתעכב כלל. כמה נערים יותר מבוגרים או אולי אפילו ניתן לומר בחורים מעוכביםinfo-icon לבדיקה של התעודה. מדובר בכמה שניות בלבד ולא מעבר לכך. חברון כולה מכוסה כרזות. המון כרזות של פייגלין המתמודד ברשימת הליכוד. הכרזות תלויות בכל מקום – קירות, חומות הבטון, עמדות הצבא, קירות הבתים והשערים (והכי רצוי על בתים פלסטינים כמובן) ועוד...לאן שלא מביטים ניתן לראות את חיוכו של פייגלין.

העיר נראית די רגועה ביחס למה ששמענו בחדשות על כמות האנשים שביקרו פה בסופ"ש. להערכת אחד השוטרים שפגשנו במהלך המשמרת מדובר בכמה אלפים ולא יותר מכך. התקשורת לדעתו הגזימה.

חיילי גדוד גבעתי מתכוננים לחורף – העמדה בתל רומאיידה כוסתה ונסגרה כך שעל החיילים בפנים לא ירד גשם. גם בכיכר גרוס נוספה עמדה עם יריעה לימי החורף הקרים.

בצומת תרפ"ט מעכבים אותנו החיילים. איזה צו אלוף עמום שדורש עיכוב של כל האנשים. אנחנו שואלות אם עיכב את עשרות המתנחלים שעברו פה בסופ"ש והוא: "לה לא היו תגים". אותנו הוא מעכב כי אנחנו מייצגות ארגון. שוב הדיון הקבוע, הסיסמאות הנבובות ובסופו של דבר אנחנו ממשיכות ללא אישורו. הפעם מדובר בחייל הבטוח בעצמו יתר על המידה וממש, אבל ממש, קשקשן. אין לנו סבלנות ואנחנו ממשיכות לרדת לכיוון בית הדסה.

גם פה מבקש החייל שנעצור ומעכב אותנו. הוא עולה מיד מול מפקדיו והם מנחים אותו שלא יעכב אותנו ואף ישים לב שלא יפגעו בנו. שני מתנדבים של TIPH  מקשקשים איתנו קצת. אנחנו מנסות לברר איתם מעט פרטים על אירועי סופ"ש אולם אנחנו מבינות שהם לא כל כך יודעים. לטענתם לא יצאו לסיורים כי היו הרבה מתנחלים וזה היה מסוכן עבורם.

במערת המכפלה הוספו 10 תאי שירותים לשימוש מבקרי המערה בסופ"ש.

מכונית עמוסת מזרונים חולפת על פנינו.

ג'יפ של המשטרה עוצרinfo-icon לידנו. אחד השוטרים משוחח איתנו ומסביר שיש צו שטח צבאי סגורinfo-icon של המח"ט עד יום שני ב 6:00. אותנו, לטענתו, הוא מכיר ולכן לא מבקש מאיתנו לעזוב את המקום. הוא מלווה אותנו לכיוון חניית המשאיות בסמוך למחסום תרפ"ט ושם אנחנו נפרדים.

במחסום בית המרקחת מקבל חייל מג"ב את פנינו: "אוי לא, אולי לא" מפנה את פניו ומתרחק לכיוון העמדה. שני חייליו מג"ב עומדים עכשיו במחסום זה וחייל אחד של גבעתי. הוא לא מכיר את מחסום ווטש אבל השניים האחרים דואגים לעדכן אותו מיד. תוך דקה כבר יש לו דעה עלינו. אנחנו מנסות לדבר איתם קצת אבל לא נראה שיש עם מי. חייל גבעתי נראה מעט חושש ומודאג ואנחנו מחליטות לעזוב את המקום.

בית המריבה - עמדה נוספת של מג"ב מאחורי המסגד – שולחן ושני כסאות. כאשר אנחנו מטפסות בגבעה לכיוון הבית הם צועדים לידינו ומבקשים שנעצור כיוון שיש צו. אנחנו ממשיכות ללכת, אומרות שנתעכב רק לדקה ועד שאלה מבינים מה קורה אנחנו כבר מול בית המריבה. שני ג'יפים של מג"ב בסמוך לבית המריבה וכמה חיילים. עד שהם מבררים האם מותר או אסור לנו להיות אנחנו רואות שאין חדש תחת השמש. המתנחלים בבית והחיילים מאבטחים אותם.

כל כתובות הגרפיטי שכיסו את קירות המסגד נצבעו בלבן. כמובן שאי אפשר לפספס את העובדה שתחת הצבע הלבן נכתב משהו אחר. הצביעה לא פחות בולטת ומכוערת אבל היא לפחות לא כל כך צעקנית ומתריסה.

בחנותו מראה לנו באסם קטעים שצילם מהתפרעות המתנחלים ביום חמישי. הקטעים צולמו ב 3:00. עשרות צעירים מתנחלים נראים בצילומים וכן אורות של ניידות משטרה וחיילים. הנערים מתפרעים, זורקים אבנים אבל השוטרים והחיילים לא עושים דבר. את הצילומים צילם במצלמה של בצלם.

באופן כללי, אנחנו מתרשמות שהמקום שקט ורגוע. לא נראית כוננות יוצאת דופן של שוטרים או חיילים. פרט לטרמפיאדות העמוסות נוסעים שום דבר המעיד על השבת החגיגית שהייתה במקום.

כביש 35
עידנא - בית הבד דומם. הכמות הקטנה של הזיתים למסיק הסתיימה. בעל בית הבד מקווה שעוד יגיעו כמה חקלאים אבל לא נראה שהוא אופטימי במיוחד. במכולת יודעים לספר לנו משהו על כמה עשרות צוי הריסה שהוצאו לבתים. לא יודעים בדיוק כמה, לא יודעים בדיוק איפה אבל שמעו משהו על כך.

תרקומיא

אין תור במעבר המכוניות והפועלים.