בית איבא, יום ד' 3.12.08, אחה"צ

צופות: 
תמי כ' ודליה ג'
03/12/2008
|
אחה"צ

 15.45 בדרך לבית איבא, מיד אחרי הכביש לשבי שומרון, מחסום כפול לא מאוייש: שתי זרועות צהובות ו 2 בודק'ס מבשרים שינוי במערך המחסומים. (המפקד יגיד לנו אחר כך שבעוד כשבועיים יחסלו את מחסום בית איבא, ולכן מכינים כבר את הזרועות החוסמות).

בית איבא: אין כלל מכוניות בכניסה. ביציאה כ 10 מכוניות.מחסום הולכי הרגל גם הוא כמעט ריק. לקראתנו יוצאים מהמחסום גברים, ותוך כדי הליכה חוגרים את חגורותיהם. אין מעוכביםinfo-icon. בסככה  12 איש. שתי הקרוסלות עובדות.אוטובוס מלא: נלקחות תעודות הזהות לבדיקה, אך לשם שינוי לא מוציאים את הגברים מהאוטו.
אנו פוגשות את המפקד – סגן משנה א. – שמסביר לנו פנים. גם הוא מילואימניק. תומר איש המת"ק נמצא. שניהם יחד משרים אווירה נוחה. "רוח המפקד" בהחלט שורה על המקום.אנו עדות להתייחסות המפקד והחיילים אל הפלסטינים, וגם אלינו, בדרך ארץ. אין היום השפלות, אין הפגנות כוח, יש דיבור בגובה העיניים.  גם זה קורה.
להפתעתנו -
בשיחה עם המפקד מתברר שדעותיו ימניות מאד. הוא אומר שהשהייה במחסומים מִיתנה אותו. הוא למד לראות בהם בני אדם. למרות זאת נוטה לליברמן, אמנם מעריך אישית את ציפי ליבני, אבל אינו מקבל את דעותיה, אינו מאמין בשלום. מוכן למות ולא להחזיר את הגולן. כנראה שלמרות הנעימות שהוא משרה – לא נצליח להזיזו לעמדותינו. ודאי שלא במקום ובזמן הזה.
במשך כ-15 דקות עברו 3 אוטובוסים. תעודות הזהות נבדקו, אך בזמן סביר.באוטובוס הרביעי המצב שונה: כל הגברים הורדו החוצה, ונבדקו אחד אחד בקפידה. וכל זה למה? כי התברר שמספר האנשים באוטו אינו זהה למספר התעודות. כלומר, מישהו "התפלח"...כעבור 10 דקות כולם עולים חזרה לאוטו והוא ממשיך בדרכו.  (לנו לא ברור איך העניין נפתר).

16.25 אמבולנס עובר ללא בדיקה כלל.
שוב חולף אוטובוס ללא בעיות.  קרוסלה אחת מתקלקלת והסככה מתמלאת, אך האנשים עוברים מהר.המפקד אינו מרשה לחייליו לעשן במחסום. מדי פעם הוא מאפשר לחייל לעזוב את המחסום כדי לעשן.(תופעה נדירה).

לפני שאנו נפרדות מהמפקד, אנו מציעות לו לצפות הערב בכתבה של חיים יבין. לצערו לא יוכל. חבל.

16.45 אנו עוזבות לכיוון קלקיליה.