דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ה' 2.10.08, בוקר

צופות: 
ציפי ונעמה (מדווחת)
02/10/2008
|
בוקר

צום גדליה

מעבר סנסנה – מיתר
הגענו מוקדם אך במחסום כבר חיכו אנשים שהולכים לבק"כ. הם חיכו מספר דקות לאישור מעבר, אך ברגע שהאישור ניתן הם עברו מהר במחסום. אישה על כסא גלגלים שחיכתה לתורה הועברה גם היא במהירות על ידי אחד מעובדי המחסום. אחד האנשים שחיכו בתור עם ילדה קטנה פנה אלינו וסיפר ששני הוריה של הילדה כלואים (בכלא 'השרון' ובכלא 'רמון') אך לה אין אישור להפגש עמם. למרות שהיא מצליחה להיכנס לישראל, לא מאפשרים לה לפגוש את אביה, הכלוא ב'רמון'. עם אמה, לעומת זאת, היא נפגשת בלי בעיה.

כביש 60
בעבדה ובכפר נוסף ראינו חסימות חדשות על הכבישים, המונעות גישת רכבים אל הכפרים.

חברון 
בגלל החג הרחובות ריקים, אין לימודים. מחסום בית המרקחת ריק, וכך גם המחסום בתל רומידה. במחסום שני חיילי גולני וחייל מג"ב אחד. הכניסה לחברון הפלסטינית פתוחה.

ושתי אנקדוטות לסיום - נפגשנו עם מיכאל, בנה של ציפי שסיפר לנו את שני הסיפורים הבאים:

א. לפני כמה ימים חיילי גולני ראו שוטרים פלסטינאים מסתובבים בעיר. הם הניחו שמכיוון שמדובר באנשים עם נשק ומדים הם ככל הנראה משתייכים לארגון טרור ולכן החליטו לתפוס אותם, מתוך הנחה שיקבלו צל"ש על 'המבצע הנועז'. הם תקפו את השוטרים ולקחו אותם לאחת העמדות. מיד הגיעו כמובן, עוד שוטרים פלסטינאים ששמעו על התקיפה והתחיל ויכוח בין שני הצדדים שבמהלכו כמעט ונורו יריות. לבסוף הוזעקו למקום אנשי מת"קinfo-icon והמנהל האזרחי שהשליטו סדר, החזירו את השוטרים החטופים לפלסטינאים והתנצלו על התקרית.

ב. מיכאל ניהל שיחה עם שני חיילי גולני באחד המחסומים, והסביר להם שלדעתו צה"ל לא צריך להיות בחברון.

חייל א': למה?

מיכאל: כי חברון היא לא בישראל.

חייל א': חברון היא לא בישראל?

חייל ב': נכון, חברון היא לא בישראל. אריאל היא בישראל.