ענבתא, קלקיליה, יום א' 30.11.08, אחה"צ

צופות: 
אלקס ו., סוזן ל.
30/11/2008
|
אחה"צ

סיכוםהסיפור היבש הוא שאחרי שרות סדיר היחידה הופכת ליחידת מילואים, והמשך השרות יחד הוא חוויה מגבשת בין החיילים. כנראה שלדרגות הגבוהות בצה'ל נוח להתיחס ליחידות המילואים פשוט כהמשך ישיר של יחידות הסדיר. אין שום אימונים של יחידות המילואים היכן שהם משרתים, או אימונים בנוגע לתפקיד שהם ממלאים. פשוט מציבים אותם היכן שהוא בשטחים הכבושים ומחכים עד שהם יסיימו את תפקידם.

12:00 שער 1393: חאבלה
ארבעה חיילים, אין פלשתינים, חייל אחד שר. האמר מחכה בצד הכביש לסגור את השער בעוד 15 דקות. בזמן שאנחנו עוזבות, משאית וסוס עם עגלה ממהרים לשער כדי להספיק לעבור לפני שיסגרו.

12:40 קלקיליה
תנועה זורמת של מכוניות בשני הכיוונים, ללא בדיקות. מכונית אחת עם לוחיות צהובות עוברת.

13:10 שבות עמי (מוצב)

בתחתית הגבעה, עשן שחור מתמר משריפה. על הגבעה כמה צעירים מסתובבים, צעיר נוסף עולה לקראתם.

15:00 ענאבתא

כשאנחנו מגיעות, חיילי המילואים סוגרים את המחסום, בכך מעכבים ארבע-חמש מכוניות שמחכות לנסוע לכיוון טול-כרם. החיילים מודיעים לנו שאנחנו צריכות לעמוד במרחק ניכר מהמחסום (היכן שאי אפשר לראות דבר). כשאנחנו מתעקשות שתמיד עמדנו קרוב יותר, הם קוראים למפקד האומר לנו שבשביל הבטחון האישי שלנו אנחנו צריכות לעמוד בצד. לאחר מכן הוא שואל אותנו כמה זמן נישאר ועוזב אותנו בשקט. משאית מגיעה עם שני דגלי חטיבה מתנופפים באויר, ולוקחת איתה את השירותים הניידים שמשמשים את המחסום, תוך כדי שהיא עוצרת את כל התנועה, כיוון שהנהג מחליט להסתובב במרכז אזור הבדיקה. התור הרגיל הארוך של מכוניות מטול-כרם חוזר לנסוע בחופשיות דרך המעבר ללא בדיקה.

15:40 יודרה

האמר חונה לאורך השער שמוביל לכפר. במחסום החיילים מנידים ראשם לשלום ונותנים לנו לנסוע לכיוון א-ראס. דרכנו חסומה על ידי ההאמר, וארבעת החיילים שיושבים בפנים. מפקד המחסום ניגש ואומר שמעולם לא שמע על פתיחת השער לאזרחים, רק לאדם שחי שם (אבו גאתם). אנחנו שואלות מספר שאלות על עמדת הבידוק החדשה, הרמזור החדש בשער וכדומה. "אני לא יודע דבר על כך" (על העובדה שעמדת בידוק חדשה מבטון הוצבה במקום). "אנחנו רק מילואים, אני סטודנט" (רומז שאינו יכול לקרוא במחסום ומחכה לחזור ללימודיו). חייל מההאמר, שנראה כמו סדיר, אומר לנו שהכביש מוביל לטייבה. האחרים אומרים שזה כביש פלשתיני. אנחנו מבינות שלהתווכח לא יועיל לנו כלל ועוזבות את האזור.