קלנדיה, יום ד' 5.11.08, אחה"צ

צופות: 
אווה וחנה ט' (רושמת)
05/11/2008
|
אחה"צ

16:00 בחניה בצד הישראלי.

במחסום הרכבים  2 מסלולי כניסה פתוחים. התנועה זורמת.

16:10 בקרוסלות.שרוול1 ו 3 פתוחים.אין כמעט אנשים.

     בככר המכוניות החייל פוקד בקול רגוע ומנומס.

 16:35בכניסה למכלאות.

הועלה דימוי חדש למתקן הזה –מסלול לבהמות המובלות לשחיטה.

מתוך 3 מסלולי המכלאות לא ברור לפלשתינאים איזה מסלול פתוח. מי שלא מכיר , מנסה, הולך עד הסוף, חוזר, מנסה שוב ,חוזר , או לא.

אמהות עם תינוקות על הידיים, אשה שמנה. לא נוח להן שם במיוחד.

 17:05  2 שרוולים פתוחים.

17:20שרוול מס 2 נסגר פתאום.האנשים מחכים . מחכים עוד קצת. עוברים לשרוול מס 3. מתחילים את התור מההתחלה.

לפחות 40 אנשים ממתינים ברחבת השרוול היחיד שפועל.

קול צורמני במיוחד, בווליום מאד חזק מחלק הוראות לנבדקים. הקול מדבר מעט ערביתinfo-icon ובעקר עברית."תשים ת'ידיים כאן ! לא! כאן! לא! איפה שאני מראה!"  הקול שואג והבחור הצעיר לא מבין עברית, והאנשים בתור מנסים לתרגם ולסייע, והצעיר מושפל מושפל.

17:34 שרוולinfo-icon 2 נפתח, והתור משרוול 3 מתפצל שוב, והאנשים נערכים בסדר חדש." אתם אומרים שאתם רוצים שלום אבל אתם זורעים רק שנאה." אומר אחד שעוד מעיז להתמרמר. הרוב שותקים.

הפלשתינאים מנסים להתארגן בעצמם ב 2 התורים לפי צבע התעודות. אבל אין כל עקביות ואף אחד לא יודע אם יש או אין הפרדה בין תעודות כחולות וירוקות , ובאיזה תור צריך או כדאי לעמוד. (כרגע)

17:43 מכונת הבידוק בשרוול 3 נתקעת. מחכים שוב. בשקט. 5 דקות. שוב פועלת.

החיילת מצוות "ואחד וואחד" (אחרת גם הקרוסלה לא נפתחת.) "תוריד ת,נעליים ! תוריד את כל מה שיש לך!"

17:50 מצטרפות לתור .אווה בשרוול 2 ואני ב 3.

18:05 שרוול 3 נסגר.החייל בעברית  "אין לנו אנשים". מנסים לצור קשר באנטרקום. ניסינו.

מצלצלות לאלי.מופתע לשמוע שסתם ככה נסגר שרוול.מבטיח לטפל.אחרי מספר דקות שרוול 3 שוב פועל. תודה.

18:20 יצאנו.

החיילת הבודקת שמעבר לזכוכית, יושבת ,שעונה לאחור, הרגלים בפסוק, מורמות  מעט,ביד אחת הנייד ואיזה חלק שלה בודק את העוברים.לא מצאתי מילים מתאימות לתאר את שפת הגוף שלה.אדנות גברית מזלזלת.אולי.

הי, צ.ה.ל ! איך אתה נראה שם מבעד לזכוכית האטומה?

 

נשאלנו: האם הקרינה של מכונות הבידוק בטוחה? האם היא רצויה לנשים הרות?