ג'בע (ליל), עטרה, קלנדיה, יום ב' 24.11.08, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נתניה ג., פיליס ו. (מדווחת)
24/11/2008
|
אחה"צ

15:30:  בעטרה בשעה זו לא היו תורים בכלל, ובניגוד למה שאירע בשבוע שעבר, גם לא היו דוקרנים על הכביש היוצא מהכפר עטרה.  החיילים סדרו את המחסום כך שהיו 3 מסלולי מעבר: אחד לתוך ביר זית, אחד יוצא מביר זית ואחד יוצא מכפר עטרה.  כיוון שהתנועה זרמה ולא נראו בעיות מיוחדות, עזבנו אחרי שהייה של רבע שעה.

בדרכנו לקלנדיה נסענו לבקר בבית אל, יישוב גדול המשתרע לאורך רכסי כמה הרים עם בתים מרשימים ומוסדות רבים לצד קראוואנים מרובים.  דווקא אזור התעשייה נראה נטוש למדי.

16:46:  קלנדיה:  2 מסלולים היו פתוחים.  לא היו תורים, לא בפנים ולא בסככה הצפונית.  עברנו למחסום הרכבים בפחות מחמש דקות.  גם ברכבים לא היו תורים אך ראינו מרחוק שהתור במחסום עטרות ארוך כרגיל, אבל זז די מהר – המכוניות לא עוכבו במחסום אלא רק האטו והמשיכו לנסוע.  חזרנו למחסום של הולכי הרגל.

17:10:  החיילים יצאו להפסקה וסגרו מסלול אחד.  רק מסלול מס' 3 נשאר פתוח.  לא עבר הרבה זמן והתורים התארכו כך שהחייל בבודקה הצפונית נעל את הקרוסלה בכניסה למחסום והתור בסככה התארך גם הוא.  לבסוף היו כ-30 איש במסלול מס' 3 ועוד כ-20 המתינו במכלאה שבסככה.

17:25:  טלפנו למוקד להתלונן על אורך התור והם הבטיחו לברר.  תוך זמן קצר נפתח מסלול מעבר שני. 

שלשה צעירים פלשתינים (בני 14 ו-15) נגשו אלינו וספרו בדאגה שהאח הצעיר של אחד מהם, באסל בן ה-14, נעצר כאשר הציג את הקושאן שלו לחיילים במעבר בתואנה שהקושאן מזויף.  החיילים החזיקו את הילד בחדר בידוד במעבר ושלחו את שלושת האחרים בחזרה וגם נטלו מאחד מהם את הקושאן שלו.  טלפנו למהדי שלא ענה (וגם לא חזר אלינו למרות שהשארנו הודעה).  אז טלפנו לדניאל, מפקד ההבטחה.  למרות שהוא לא היה במחסום (כי עבד במשמרת בוקר), הוא טלפן לחיילים לברר מה קורה.  הילד יצא מהמחסום שתי דקות לפני שדניאל טלפן אלינו חזרה וספר שחייליו אמרו לו שהילד כבר שוחרר.  (לי נראה שהתערבותו של דניאל היא שגרמה לשחרור.)

הילד סיפר שהחיילים צעקו עליו ושאחד אפילו נתן לו סתירה אבל חייל אחר אמר לו לא להרביץ והחייל המכה הפסיק.

17:30:  הילדים הלכו הביתה, התורים התחילו להסתדר וגם אנחנו הסתלקנו.  בדרך חזרה לירושלים עברנו במחסום ליל.  החיילים שם לא הפריעו לתנועה.