בית לחם, מת"ק עציון, יום ב' 10.11.08, בוקר

מחסום 300, כביש 60, בית-ענון, מת"ק עציון

07.15 מחסום 300

חמש עמדות פתוחות, ליד כל אחת תור קצרצר של 8-6 אנשים, הכל נראה שקט, אבל... האנשים העוברים זועמים מאד, שופכים קיתונות של כעס ואמירות קשות מאד על מה שמתחולל בצד השני, הפלסטיני. כולם אומרים שהמעבר היום קשה במיוחד. טיפות לדוגמא מהמקלחות הקשות שקבלנו: אשה צעירה חזרה מהשער פנימה, ניגשה אלי, מאד נסערת - משעה 05.30 היא מחכה שם. עליכם להיות שם בצד השני, אתם יודעים, אנחנו בני אדם!!! אדם אחר אומר - היום זה זבל, זה לא בשביל בני אדם. אדם שלישי אומר – זה נורא, לכו לראות מה קורה שם. מישהו נוסף - דיבורים זה לא עוזר, בצד השני זה נורא - אל תעמדו כאן.

 הבוקר היו שתי חברות שלנו בצד השני. אדם נוסף - זה המעבר הכי גרוע. בחוץ אמר לנו פלסטיני: מדינת ישראל אחלה מדינה - מתנהגת לאנשים... ולא הוסיף.  טלפנו כמה פעמים למפקדים האחראים, גם חנה טלפנה, ואחרי חצי שעה נאמר לנו שזה מתחיל לזוז - אבל אנחנו כבר היינו בדרכנו הלאה. 

08.00 מת"ק עציון

מהפח אל הפחת. מחכים בין 150-120 אנשים. ב-08.20 יצא אליהם קצין ושאל מיהם האנשים שחזרו משבוע שעבר - עשרות ידיים הורמו. הוא החל לחלק מספרים, לפי מראה האנשים. מבוגרים קבלו ראשונים. אח"כ נתן מספרים לכ-10 נשים, שזאת מחצית הנשים שהיו בחדר. וחזר לחלק מספרים, והפעם שאל מי צריך לחדש מגנטי. שוב עשרות רבות של אנשים ועדיין נשארו אנשים רבים שחזרו משבוע שעבר - והחתימו להם את הנייר כך שיקבלו זכות קדימה השבוע - והם עדיין בלי מספר. לבסוף בלי מספרים הכניס בודדים שבאו לחדש את טביעת כף היד - סך הכל חילק כ-70-60 מספרים ועדיין רבים מתגודדים בחוץ. האם יחתים את בקשתם כדי שתהיה להם זכות קדימה בשבוע הבא? אין תשובה ברורה. מתי יכניסו כרטיסים מגנטיים חדשים? אין תשובה. מה יעשו כל בעלי אישורי עבודה שצריכים לחדש את המגנטי ולא נכנסו? הם מפסידים ימי עבודה ובינתיים זמן האישור הולך ואוזל.

 נבואני שלט בכל המצב ביד רמה, אבל לשאלות הרבות לא קיבלנו תשובות ברורות. הוא אמר שזאת הפעם השלישית שהוא מקיים את נוהל ההחתמה לשבוע הבא ולא ברור אם ימשיך בכך - זה מלחיץ, ואנשים באים בכוונה לקבל חתימה, כדי לחזור בשבוע הבא. הוא חילק יותר מספרים מיכולת

הקבלה במת"ק.

 יצאנו לדרכנו וחזרנו למת"ק בשעה 10.45. אותה המהומה כפי שעזבנו שעתיים קודם לכן. טלפנו וחזרנו ובקשנו תשובות. יצא חייל לאולם ההמתנה, עשה סדר בתור והכניס כ-20 אנשים - הבטיח שכעבור רבע שעה יכניס עוד 20. הלחץ ירד במידת מה. ראו שיש התקדמות. החייל הזה חזר כעבור כ-10 דקות והחתים לאנשים שלא קיבלו מספר את הבקשה לשבוע הבא - גם זאת נחמה, אמרו האנשים, בתקווה שבשבוע הבא אכן יתקבלו.  המצב הבלתי אפשרי חוזר מדי שבוע, ברור שיש צורך דחוף בשינוי מהותי בצורת העבודה במת"ק - לא תהא תפארתם על הדרך הזאת. 

כמו מדי שנה, בעונה, גווני השלכת של הכרמים נפלאים ביופיים מזהוב בהיר ועד צבע נחושת באדום-חום.

 נספח לדו"ח: מספר דוגמאות מהעשרות הרבות שבאו היום למת"ק: יוסוף - שינה כתובת, נשלח הלוך וחזור מעציון לחברון ובחזרה לעציון. קיבל היום את מבוקשו. נג'יב - הגיע פעם שישית, לפני שבוע חתמו לו והיום קיבל את מבוקשו. עימאד - הגיע פעם שלישית, חתמו לו - קיבל היום ונאמר לו שהוא מנוע שב"כ. מאג'ד - הגיע פעם שלישית עם חתימה וחידש מגנטי. פואד - פעם שלישית החתימו לו - יבוא בשבוע הבא. דאוד - בא לחדש מגנטי, לא קיבל מספר הבוקר, בכל זאת נכנס יותר מאוחר בשעה 17.00 למת"ק - יצא משם בשעה 18.20. קיבל מגנטי מחודש. כשיצא עדיין ישבו אנשים במת"ק וחיכו להתקבל, כולם

העלו את הטענה הקשה שלהם, שלא מתייחסים כלל לרשימה שהם עורכים. הפלסטינים מאד ממורמרים ומרגישים פגועים שכך מזלזלים בהם.

 המת"ק עבד היום עד שעה מאוחרת ועל זה יבוא על התודה. אבל הארגון, הגישה לאנשים, קביעת התור, המחסור בכסאות וכו' עדיין זקוקים