בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום ב' 10.11.08, בוקר

צופות: 
נטי א., רינה צ.
10/11/2008
|
בוקר

סיכום:
כרגיל בחודשים האחרונים, אין כמעט תנועת מכוניות אל ומשכם בגלל צמצום קיצוני במתן היתרי מעבר, גם בחווארה וגם בזעתרא (וכנ"ל בבית איבא). זה פוגע קודם כל בכלכלה המתנוונת, וכמובן בהיבטים השונים של איכות החיים (בריאות, חינוך,וכו'). אין זה מתוך שיקול ביטחוני, כי כל רכב יכול להיכנס לשכם ללא היתר עם יעשה עיקוף גדול דרך עין בידאן ומחסום 408.
4 רכבים עוכבו כי לא היו להם אישורים מתאימים. אחד עבר, לא עברו: רכב של הצלב האדום ורכב עיתונות.
פירסומי הסתה נגד נשות מחסוםווטש, שניתלו ע"י נשות כחול לבן, מתנוססים על מיבנים צבאיים במחסומי בית פוריק ועוורתא.

הכניסה למרדא –פתוחה. לזיתא – סגורה. היום בנוסף לקוביות הבטון גם שער ברזל צהוב.הכניסה לביתא – פתוחה.

צומת זעתרא
– בהלוך, 5-6 מכוניות מכל צד. כשחזרנו ב-10.40 עמדו 11 מכוניות בתור מכיוון שכם.

בית פוריכ -7.30-7.55כשהגענו עמדו בתור 23 מכוניות מכיוון בית פוריק. זמן ההמתנה, לדברי הנהגים, חצי שעה. החיילים אפילו לא רואים כמה מכוניות בתור, כי הן עומדות במיגרש החניה במעלה "ציר מדיסון". על הכביש הזה, המותר לישראלים בלבד (קרי, למתנחלים ולחיילים), טסות המכוניות במהירות מטורפת, כך שגם אסור, וגם מסוכן, למכוניות הממתינות לעמוד עליו.
הולכי הרגל, שלא היו רבים היום, עברו במהירות.
כשניגשה נטי לעמדת החיילים להגיד בוקר טוב היפנה הסמל את תשומת ליבה למודעה של נשות כחול לבן ובה מברכים אירגוני הטרור את נשות ווטש על עזרתן. כששאלנו מדוע הוא מרשה לתלות מודעות בעלות אופי פוליטי במיתקן צבאי הוא היתמם פתאום: הוא לא קרא את המודעה, ואינו יודע מי תלה אותה , אבל הוא לא ירשה לנו להסיר אותה. רצינו לצלם אותה ואז הוא התרגז, שלף מצלמהinfo-icon וצילם אותי מצלמת , ואני –אותו מצלם אותי, אבל העיקר- הפסיק את הבדיקות ("הפסקת חיים"). כדי לא לגרום לתורים עזבנו את המחסום.

עורטא
שתי משאיות עומדות בתור מכל צד. זהו המחסום העיקרי שנועד לכניסת ויציאת משאיות מעיר בת 150.000 תושבים. זו התוצאה של מדיניות שרק מכוניות עם אישור מיוחד מורשות להיכנס לשכם, ומתן אישורים מעטים. כשהגענו שאל אותנו המפקד מי אנחנו. כשהזדהינו הוא הורה לנו להתרחק מיד מהמקום. נראה שזו ההוראה שקיבלו בכל המחסומים באיזור, כיוון שנתקלנו בה גם בבית פוריכ.
גם כאן היתה תלויה המודעה המסיתה נגדנו בתוך עמדת החיילים. כלומר הנשים הימניות הורשו להיכנס לתוך העמדה.
בעל הקיוסק המאולתר מספר שיש רק כ-20 משאיות גב-אל-גב ביום (העברת סחורות ממשאית ישראלית או פלסטינית ללא אישור כניסה אל משאית משכם). מחסום זה,עם מיגרש החניה הענקי, הוקם למטרה זו.

חווארה -8.05-10.35
שתי עמדות בדיקה ליוצאים משכם. זמן המתנה כ-10 דקות.
אין כמעט מכוניות נכנסות או יוצאות, מראה רגיל בגלל מדיניות מניעת אישורי כניסה לרכבים.
8.15- מכונית גדולה של בית החולים סנט ג'ון בירושליים אינה מורשית להיכנס (אין להם אישור). מסתבר שבמכונית ציוד בדיקה מיוחד לעיניים וכמה רופאים. הם מגיעים לשכם פעם בחודש. הורו להם לעמוד בצד. טלפנו למוקד ולדליה באסה, כנראה שגם נציג המת"ק טיפל במקביל, וכעבור 5 דקות הורשו להיכנס לעיר.
גבר צעיר נחשד ע"י חייל שהתחזה לנכה כדי לעבור בתור ההומניטרי. לא עזר לו כשחלץ את נעליו כדי להראות את כף רגלו. החייל, ללא הסמכה באורטופדיה, צריך להחליט האם מיבנה הרגל שלו תקין או חולני. החייל החליט שהוא מיתחזה ולקח אותו בגסות לצינוק. כעבור זמן קצר נישמעו חירחורים מהצינוק. הבחור הכלוא צעק שהוא הקיא ובכף ידו החזיק את הקיא. מי שיכול לראות זאת זה הממצדיקית והחייל המאבטח אותה. החייל הסתכל , ראה את המצב, והסתובב בחזרה, כאילו לא קרה דבר. למזלו של הבחור הממצדיקית הורתה לחייל לקרוא לקצין. הוא נתן הוראה לקחת אותו לשטוף את היד. הסמל לקח אותו ל"תחנה ההומניטרית", שבה יש ברז מיםinfo-icon. יותר לא ראינו את הבחור. הוא לא הוחזר לצינוק. אני מניחה ששיחררו אותו.
9.05 - אוטובוס משכם. כל הנוסעים, ליתר דיוק: בעיקר נוסעות, מורדים מהאוטובוס. האוטובוס המשיך בדרכו כעבור 7 דקות.
אחד החיילים בעמדת הרכבים מעמיד את הנשק על חצובה על הבטונדה ומכוון אותו לאיזור המוניות ההומה אדם. כשאני מעירה לו הוא מכוון אותו אלי, והכל כמשחק כביכול מתוך שיעמום.
9.45 - ניגש אלינו אדם ומספר שעבד אצל מישהו בכפר קאסם בשיפוצים וכשבא לקבל את שכרו היכו אותו וסילקו אותו ללא תשלום. הפנינו אותו ל"קו לעובד".
רכב עם שלוש נשים מהצלב האדום מוחזר כי לא היה להן אישור לרכב. כיוון שקיר בטון וגדר מפרידים בינינו לבין הרכבים איננו יכולות לנסות לעזור, כי עד שנקיף את המיתחם ונגיע למקום  הם כבר עושים פרסה ומתרחקים כי אסור להם להתעכב.
10.05 - עוד רכב שהניירות שלו אינם מספקים (נערכה על כך התייעצות של כמה חיילים) – מוחזר על עיקבותיו.
10.20 - רכב עם שלט "עיתונות" – אינו מורשה גם הוא להיכנס לשכם.
שני בחורים, לדבריהם בניו של " מוכתר רמאללה", מבקשים מנציג המת"ק לזרז את העברת אחיהם הממתין בתור. נציג המת"ק א. נענה. א. הוא פשוט בחור טוב, וגם בעבר ראינו אותו מוכן לעזור עד כמה שהוא יכול.
כל הזמן עומדות לידינו נשים, שעברו בתור ה"הומניטרי", ממתינות לגברים שאיתם באו עד שיעברו בתור שלהם. לפעמים עם ילדים קטנים או תינוקות על הידיים. ההמתנה אורכת לעתים חצי שעה ואף שעה.
אישה עם ילדה כבת שלוש ותינוק על הידיים. התינוק נראה מעולף. היא מספרת שהיא חוזרת מרופא. התינוק סובל מאנמיה. היא מבקשת נדבה. אנחנו נותנות. וכל הזמן התינוק בשמש הקופחת. המרחק בין המוניות משני עברי המחסום – כמה מאות מטר. אחר כך היא חוזרת ומבקשת קצת מים לתינוק, שעדיין לא פקח את עיניו.
בשיחה עם החיילים נדהמנו לשמוע שהם חושבים שאנחנו שונאות אותם. מאיין באה להם המחשבה הזאת?