07.10 מחסום 300

היום יש שינוי, הדוחק והתורים הארוכים הם בפנים, בצד הישראלי. בצד הפלסטיני, אומרים לנו, אין כל בעיה. ארבע עמדות בידוק פתוחות. בכל אחת תור של 40-30 אנשים. בודקים ביומטרי לכולם וזה גוזל זמן.

 07.30 אל נשאש

שלוש מודעות חתומות בתאריך 29.7.2008 מודיעות על הפקעת קרקעות בשלוש חלקות/גושים שונים. המודעות עדיין תלויות על מחסום הכביש, אם כי זמן הערעור הקצר חלף זה כבר. כמה אנשים פונים אלינו בנושאי משטרה ומבקשים עזרה. משלמים 30 ₪ להוצאת רישום פלילי במשטרה מאחר ואינם מצליחים לקבל את האינפורמציה הדרושה מהשוטר במת"ק.

07.50 מת"ק עציון

כ-150 אנשים מחכים שייפתח המת"ק. ברשימת הפלסטינים 90 אנשים. יש עוד כ-50 אנשים שבקשתם הוחתמה בשבוע שעבר והובטח להם שייכנסו היום, וכן יש קבוצה של כ-20 נשים. באי-סדר ובמהומה הגיעו היום לשיא חדש. קשה להאמין אבל זה תאור מדויק. הפלסטינים מסדרים תור, לא כולם מצטרפים למרות בקשות חוזרות של העומדים בתור. הקצינים מגיעים בשעה 08.10. אחד קורא לאנשים שחתמו להם בשבוע שעבר. עשרות אחדות נעמדים בשורה מסודרת - אבל הוא נותן מספרים לבודדים שאינם בתור ומתקבצים סביבו - מיד מתפרק התור וכולם מצטופפים סביב הקצין - הוא צועק עליהם לחזור אחורנית לתור מסודר. אחדים חוזרים, אחרים מסתובבים ושוב הוא מחלק מספרים שלא לפי התור, אלא למתגודדים סביבו. התור שב ומתפרק, אנשים נאספים סביב הקצין והוא צועק עליהם, מתרחק כמה צעדים בכעס ולא מחלק מספרים, וכך חוזר חלילה. הוא צועק מחלק מספרים בלי תור, ואנשים מצטופפים, הוא צועק, אנשים חוזרים לאחור בחלקם, וחוזר חלילה. המראה היה סוריאליסטי במלוא מובן המילה. אני משאירה לכן את הפרשנות להתנהגות המוזרה. בסופו של דבר חולקו כ-100 מספרים. הודיעו שלא נותנים כרטיס מגנטי חדש היום. מתי כן נותנים – לא ידוע. האם יחתימו לאנשים את בקשתם כך שיוכלו להיכנס בשבוע הבא? התשובה שלילית. מדוע? שיבואו בשבוע הבא.  התפנינו לעזור מעט לבעיות אחדות -

משפחה צריכה את השוטר ולא מכניסים אותם כבר שעתיים ויותר. טלפון שלנו למפקד השוטרים והבעיה נפתרה. השוטר ענה לנו בכעס רב בטלפון על תלונתנו, אבל האנשים התקבלו.

 שלושה גברים מחכים לטביעת כף יד - בטלפון ובנימוס רב מסבירה לי החיילת כמה עמוס באולם, כשיתפנה מעט היא תכניס אותם. כעבור שעתיים הודיע לנו אחד האנשים שהם כבר בחוץ אחרי שקבלו

את מבוקשם - האם אנחנו עזרנו להם? לא יודעת.

 נוחיות המת"ק

אין עדיין מספיק כסאות באולם ההמתנה.

נזילת מים ממכשיר הקירור, או ממקור אחר. המים עומדים והרצפה כולה מלוכלכת בבוץ ובמים עומדים - לבקשתי נאמר לי שיבדקו.

 מחסום בית"ר

בסוף היום נסענו לכיוון בית"ר עילית. עברנו את המחסום ושם כתוב: המעבר מיועד לישראלים בלבד.

כל פלסטיני מהכפרים שבסביבה שרוצה לעבור לצורכי עבודתו לצור-הדסה או לישובים אחרים ויש לו רשיון חייב לעשות קפנדריה ארוכה מאוד: לעבור במחסום בית-לחם לצד הישראלי, לקחת מוניות

דרך כביש עין-כרם נס-הרים. דרך ארוכה מאוד ומתפתלת. במכונית זו דרך של לפחות שעה. אחרי המחסום, שנמצא למעשה מעבר לקו הירוק, בתוך שטח סי, יש מתחם חנויות. אחד הבעלים גר בפוקין,

כפר קטן בעמק הקרוב לצור-הדסה. לטענתו החנויות הן בשטח C. הוא מנוע שב"כ ולא מבין איך הוא מנוע שב"כ בשטח סי. האם מישהו מבין?

נספח

 
מוחמד - פעם שלישית במת"ק, מספרו 82, קבל מבוקשו בשעה 13.00. 

עימאד - הוא הסדרן של התור המקורי של הפלסטינים, הגיע בפעם ה-4. יש לו אישור, אבל המגנטי שלו שבור וצריך לחדש. בשבוע שעבר לא החתימו את בקשתו, היום חיכה עד שעה  17.00 ולא התקבל. הפסיד עוד יום עבודה. 

ג'לאל - פעם שניה, מס' 55 בתור המקורי, קיבל מגנטי בשעה 18.30. 

מוחמד - פעם חמישית, צריך מגנטי חדש, חיכה עד 13.00 ולא חתמו על בקשתו. התלונן שהשהות במת"ק קשה מאוד, בלי אוכל ושתיה, הרבה עשן, וחזר עם כאב ראש. 

מוחמד ס. - מספר 27, פעם שלישית, קבל מבוקשו בשעה 13.00. 

דאוד - פעם רביעית, מס' 98, קבל כרטיס מגנטי בשעה 18.30. עיסא - יש לו אישור ומבזבז ימי עבודה. הגיע בפעם הרביעית, חיכה עד שעה 16.00 והלך לדרכו. חיה הביעה את צערה, והוא ענה לה, זה מה שיש. 

האם באמת אי אפשר אחרת?