א-ראס, ארתאח, ג'וברה (כפריאת), עזון, ענבתא, קלקיליה, יום ב' 3.11.08, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ציונה א., אסנת ר. (מדווחת)
03/11/2008
|
בוקר

 07:20 ארתאח

רב הפועלים כבר עברו. התחיל מעבר המשפחות הנוסעות לביקור בבתי הסוהר בישראל.

08:00 ג'ברה

כ2-3 רכבים מחכים להיכנס לג'ברה. 2 שבח"ים מחכים אף הם. לאחר רבע שעה, נראה אוותם מגיעים לא-ראס, לתפוס מונית לקלקיליה.

08:10 א-ראס

אין הרבה תנועה כך שלמרות שהבידוק יחסית קפדני בתקופה זו, לא מצטבר תור.

הדרך מא-ראס לעזון דרך ג'יוס שקטה.

08:50 עזון סגורה וניסינו בהתחלה לנסוע בכביש העוקף. בדרך זו, ליד מפעל חיתוך אבנים, זיהינו הרבה רכבי צבא שעצרו רכב של המשטרה הפלסטינית ותשאלו את נוסעיה. חיכיני במקום, החיילים ניסו להרחיק אותנו. לא התקרבנו היות ולא כלכך ראינו תועלת בהתערבותנו וחיכינו לראות מה יקרה. הגיעו עוד רכבי צבא עם קצינים בדרגות גבוהות יותר, כך שהיו שם יותר מ20 חיילים.

09:20 שוחררו.

נסענו בכביש השני שממש עוקף ולוקח כ20 דקות סטיה במקום 5 דקות על כביש 55.

09:45 קלקיליה

אין תורים

אין כמעט בדיקות

11:30 ענבתא

מחסום לא נעים כבר כמה זמן שמדגים את הכוח שיש לחיילים במחסום לנהוג כרצונם במחסום.

בבית איבא התלוננו נהגי המוניות שהחיילים בענבתא מתנהגים בזלזול וחוסר כבוד, במיוחד כואב להם כאשר היחס הזה מופנה לנשים צעירות (סטודנטיות במוניות) שהחיילים מתבדחים כלפיהן ושולחים מבטים.

הם גם סיפרו שהחיילים דורשים שוחד "קטן", סיגריה, מנת פלפל וכו'.

נהג סיפר שאתמול ה2 לנובמבר 2008 ב8 בערה, חיכה שעיתים בתור.

כשהגענו הסתרך תור ארוך ביציאה מטולכרם, לפחות כ-25 רכבים. התקרבתי לצלם, תוך הקפדה לא לצלם את החיילים שנראו לא מקבלי פנים. שאלו אותי מה אני מצלמת ועניתי "את התור", פקד מפקד המחסום לחייליו "הפסיקו לבדוק, היא רוצה תור" וכך הפסיקו את הבדיקות לכרבע שעה. אז החלו לבדוק את התור הארוך שהצטבר והעבירו את כל הרכבים ללא כל בדיקה.

צלצלתי למוקד ובקשתי להגיש תלונה בתקווה נאיבית שאולי אם כל יום נתלונן על פלוגה זו, יחליפו אותה.

11:50

אין תור אז יש פנאי לבדוק כל רכב, להוריד נוסעים ממונית ולבדוק כל ת"ז מול המחשב.

לכו להבין את ההיגיון הבטחוני.