א-ראס, ג'וברה (כפריאת), ענבתא, יום ב' 24.11.08, אחה"צ

צופות: 
אלישבע א', יונה א', ציונה ש' (מדווחת)
24/11/2008
|
אחה"צ

 ג'בארה

13:35 - חיילי מילואים מאיישים את המעבר ואת המחסומים. החייל פותח לנו את השער מיד, אנו פוגשות אוטובוס אחד של הילדים בתוך הכפר, השני עומד בשער הילדים וחייל נמצא בתוכו לבדיקה. תוך דקה החייל יורד והאוטובוס נכנס לכפר, כשהילדים מנופפים לנו לשלום.

הסרן בשער הילדים מבין כי אנו ממחסום ווטש, אך מנדים הוא מבקש תעודה. נדים מכריז כי הוא מטירה, וזה גורר שאלה מאין נכנס לכפר. נדים מסביר לו מאין הוא נכנס כבר מזה שש שנים.

א-ראס, בית ליד

שישה חיילי מילואים עומדים בצומת ובודקים תעודות של היוצאים מטול כרם ושל הנכנסים אליה. בעמדה המזרחית במסלול הכניסה לטול כרם יש עדיין מהמורות ועפר,  אחד הנהגים בוחר לעבור  מצד שני של העמדה. החייל שואל אותו מדוע לא עבר במסלול המיועד, והנהג מסביר לו  שיש לו זכוכית ברכב, ואינו רוצה שתישבר. "אתה יודע" עונה החייל ומעביר אותו.

אלישבע  מציעה להמשיך דרך בית ליד. בשבוע שעבר הבחינה שביציאה מבית ליד  על כביש 557  כתובת גדולה: "הערבים זונות". הכתובת נחרתה על לוח שיש יפה ששימש כשלט המודיע על בית בד בבית ליד. אנו מחליטות לבקר בבית הבד, שמא המנאצים הגיעו גם אליו. להפתעתנו אנו מגלות בית בד חדש, מודרני, (קיים שנה וחצי) , הבעלים מסויג בתחילה, אך לאחר שהוא שומע על מטרת ביקורנו הוא מציג לנו בגאווה את המפעל, מספר לנו שבניו רכשו את הציוד כולו באיטליה,  וגם עברו שם השתלמות לייצור שמן זית. השמן נמכר ברובו ליצוא, דרך מפעל בישראל, המבקבק אותו ומוכר  בחו"ל בכסף טוב. מן החדר הסמוך עולה באפנו ריח מגרה של מאפה וזעתר , והאיש מספר לנו כי הוא גר בטול כרם, אך בעונת המסיק כל המשפחה מתגוררת פה, והוא אף מזמין אותנו לראות את החדרים ולהשתמש בשירותים. סופו של סיפור כל אחת מאיתנו קונה  אצלו בקבוק שמן זית,וכבונוס  מתכבדת בקפה, ויוצאת משם מצויידות בסמבוסה בעלת אלף טעמים, מעשה ידי אשתו.  (למעוניינות: במהלך השבועיים הבאים עוד ניתן לקנות אצלו שמן זית. ולאחר מכן העסק נסגר עד לשנה הבאה. ).

האיש נשמע מוטרד פחות מאיתנו  מכתובות הנאצה. כנראה שהפרנסה הטובה חשובה לו הרבה יותר. הביקור הזה רומם את מצב רוחנו, ראשית -  אף כי זה אולי יוצא מן הכלל המעיד על הכלל ראינו משפחה המתפרנסת בכבוד. שנית - נתרמנו מן המפגש הבלתי אמצעי. (חשבנו על פרויקט הסיורים, והגענו למסקנה כי  סיורים הכוללים מפגש בלתי אמצעי מהווים אמצעי ההסברה הטוב ביותר,   אם כי לא המוני).

בהגיענו לכביש 557 ראינו כי לוח השיש היפה כבר הפך ללוח מודעות, המזמינות לעצרת למען שחרור "אחים יקרים בכלא". ראו צילום של יונה.

ענבתא

15:30 -

שלושה חיילים ניצבים בעמדה הדרומית. החייל בתוך הבודקה ברובה מכוון לעבר הרכבים. התעודות נבדקות הן בכניסה לטול כרם והן ביציאה, אולם בכניסה התנועה זורמת ואילו ביציאה אין רואים את סוף התור. עם עזיבתנו החיילים מתחילים להעביר ללא בדיקה,והתנועה מתחילה לזרום.

-סוף-