בית איבא, יום א' 16.11.08, אחה"צ

צופות: 
אליקס ו., סוזן ל. (מדווחת)
16/11/2008
|
אחה"צ

מתרגם: צ'רלס ק.

סיכום
שמחה וששון היום בשטחים הפלסטינים הכבושים.  מה הפירוש?  בידור קל, קלות דעת, פעולות חסרות משמעות הנעשות גם על ידי הצבא וגם למענו, המדגימות את תרבותו, את דרך התנהלותו, כדי שגם הפלסטינים וגם חברות מחסום ווטש יוכלו לראות ולחוש אותה.  ומעל לכל, פירושו של שמחה וששון עבור הצבא היא שאין מי שיפקח על מעשיו ושאינו חייב דין וחשבון לאיש.

14:00  בית איבא
תנועה דלה בשני הכיוונים, כנראה המשמרות מתחלפות.  רק קרוסלה אחת פתוחה.  מעט הולכי רגל, רק 3-4 נשים עכשיו במסלול המהיר. א', המפקד, סג"מ, ניגש אלינו מיד ומתלוננן כי אנו עומדות במקום לא נכון.  אין לו מה לעשות מלבד להתמרמר עלינו.  ובכל זאת, הוא אומר כי יקרא למשטרה, ומתחיל להפעיל את הטלפון הנייד שלו.  ת', נציג המת"ק, נמצא באיזור בדיקת הרכבים, מפטפט עם שני חיילים ושתי חיילות מצ"ח.  כעבור 10 דקות הוא ניגש ל-א', לוחץ את ידו בעוד א' ממשיך לדבר בטלפון.  באותו רגע ת' שם לב כי נפל ה"מחסום" שהונח במסלול החיצוני.  לא ניסינו לעבור  ולהתקרב ל"אקשן"!  ת' מחזיר אותו למקום, והכל ממשיך כמקודם. .. ת' מפטפט אתנו, מספר כי "החיילים רגועים, הלימודים באוניברסיטה היום הסתיימו," וכאילו מתעלם כאשר א' בא אלינו להודיע כי הזמין משטרה.

14:15-14:30 --  שני מסלולים פתוחים עכשיו לסטודנטים (הבנים) מהאוניברסיטה.  חיילים עומדים בקבוצות, ממשיכים לפטפט, אחת מחיילת המצ"ח מסתובבת בלי הפסקה, מדברת בקול ומוצאת לה מה לשתות...יום עבודה רגיל!  לאט לאט גוברת תנועת הרכבים, כולל משאיות נושאות מכולות, מכוניות פרטיות ומשאיות, אך לא אוטובוסים.  עוד קבוצות של סטודנטים, ואנו שמות לב, לא בפעם הראשונה, כי נראה שהסטדנטיות מחזיקות יותר ספרים באנגלית מאשר הסטודנטים, לדוגמא, Genetics in Medicine.  היה מעניין לעשות מחקר – מהם הספרים שסטודנטים פלסטינים בבית איבא נושאים עמם...

14:35 – רק קרוסלה אחת פתוחה.  אין לחץ.  אין הרבה סטודנטים. שוב, רק 4-5 במסלול המהיר.